קדוש ואח' נ' לסר ואח'

החלטה

בפניי בקשה לסילוקה של התובענה על סף, מחמת מעשה בית דין, וכמו כן, הוגשה בקשה להוספת טענה הקשורה לאי קיום צו שיפוטי, של הגשת חוות דעת לביהמ"ש.

לאחר עיון בתגובות הצדדים, ולאור מסקנתי, לא נדרשתי לתגובה לתגובה לבקשה להוספת טענה, וניתנת החלטתי זו.

ראשית אציין, כי לצורך דחייה על הסף, על בית המשפט להניח, שיעלה בידי התובע להוכיח את העובדות בכתב התביעה. די אפילו באפשרות קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, כדי שהתביעה לא תידחה באיבה. מכאן, הכלל לפיו אם ניתן להציל תובענה מכיליון על דרך של תיקון, אין מוחקים או דוחים כתב תביעה על הסף (ראה, לדוגמה, ע"א 556/84 קומפנפי פריזיין דה נ. שמואל פלאטו שרון, פ"ד לט(2) 529).

מצוידים בכלל זה, יש לבחון את הבקשה וההליכים הקודמים שבין הצדדים.

מבוא:

הצדדים הינם שכנים, ובעלי זכויות בחלקת מגורים המצויה ברחוב רמב"ם 21 בבת ים, התובעים בעלי זכויות בחלקה 68 בגוש 7147 והנתבעים בעלי זכויות בחלקה 67 באותו הגוש, ועסקינן בחלקות סמוכות.

התובעים ביצעו עבודות בנייה בתחומי שטח החלקה שבחזקתם ובתוך כך, נכנסו לשטחם של הנתבעים, הרסו את הגדר הקיימת וביצעו פעולות חפירה ופעולות אחרות.

הנתבעים פנו בעתירה לסעד זמני מביהמ"ש השלום בתל אביב, בתיק 1865-03-12, ולאחר דיון הגיעו הצדדים להסכמה, כי ימונה מודד שיסמן את גבול שבין חלקות 67 ו- 68. עוד הוסכם, כי לאחר סימון גבול המגרשים, יהיו התובעים רשאים לבנות בגבולות חלקם. ועוד הוסכם כי כל צד שומר על טענותיו. ( ראה פרוטוקול הדיון בתיק הנ"ל מיום 4.3.12, בפני כב' השופט רחמים כהן).

במסגרת התובענה העיקרית, הגיעו הצדדים להסכמה, כי התובעים יבנו גדר בשטח חלקה 68 בצמוד לקו הגבול, יחזירו את המצב לקדמותו, ושוב נקבע כי כל צד שומר על מלוא טענותיו, ניתן תוקף של פס"ד לאותה הסכמה, ( להלן: "פס"ד הראשון").

הנתבעים עתרו לביהמ"ש לתביעות קטנות בתביעה בתיק 4278-05-12 כנגד הקבלן שביצע את העבודות, התובעים נתבעו כצדדי ג' וצורפו על ידי ביהמ"ש בפסק דינו כנתבעים נוספים, במסגרת תביעתם עתרו להורות על פיצוי בגין הוצאות שהוציאו לטובת הליך צו המניעה, וכן נזקים שנגרמו לשטחם בשל העבודות שביצעו התובעים, ועוד פיצוי בגין עוגמת נפש, וביהמ"ש נתן פס"ד בעניין, (להלן: "פס"ד בתביעות קטנות").

התובעים הגישו רע"א בתיק על פס"ד בקשה שנדחתה, ופסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות אושר, על ידי ערכאת הערעור.

התובעים שבפניי הגישו תביעה לתשלום בגין הנזקים שנגרמו להם עקב הגשת הבקשה לצו מניעה זמני על פי הטענה , כי בעקבות הוצאת "צו מניעה זמני" נכשל פרויקט הבניה. כמו כן, בגין ניהול עסק שלא כדין על ידי הנתבעים להשכרת דירות על בסיס יומי או לשעות. עוד תבעו בגין בניית הגדר הישנה על החלקה של התובעים ולא במיצר, בענה כי בשל מיקום הגדר הישנה השיגו נתבעים את גבולם של התובעים. וכן בגין הקמת הגדר החדשה בחלקתם, וזאת בעבור השימוש במקרקעין שלהם לצורך בניית הגדר.

טענות הצדדים:

הנתבעים הגישו בקשה להורות על סילוקה של התובענה על סף, מחמת מעשה בית דין והשתק פלוגתא, ועוד עתרו להורות על סילוקה של התובענה מאחר והתובעים נדרשו להמציא חוות דעת בנוגע לטענות בדבר השכרת בית הנתבעים על בסיס שעות. (דבר שהוכחש לגופו של עניין), ולא עשו כן במועד שננקב על ידי ביהמ"ש.

לטענת הנתבעים, פס"ד בתביעות קטנות קבע ממצאים באשר למחלוקות שבין הצדדים, ולכן לא ניתן להעלות כיום טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש לתביעות קטנות. עוד נטען כי קיים מעשה בית דין ולחילופין השתק פלוגתא במחלוקות נשוא הדיון המונעות את הגשת התובענה.

התובעים טוענים, כי ביהמ"ש לתביעות קטנות בפס"ד קבע במפורש, כי אינו דן בטענות התובעים כאן, שכן בקשה לאיחוד לא נעתרה, כדלקמן:

" נוכח העובדה שצדדי ג' שטחו את טענותיהם נגד התובעים בתביעה אזרחית הנפרדת שהגישו ושתביעה זו תלויה ועומדת וצפויה להיות מוכרעת על ידי בית המשפט שידון בה, לא אתייחס ולא אכריע בטענות אלה ואלו יוכרעו בהליך המקביל."

עוד נטען, כי במסגרת פס"ד הראשון, ובהחלטה בעניין צו המניעה, נקבע במפורש כי כל צד שומר על טענותיו, ולכן הללו לא הוכרעו.

ביחס לחוות הדעת הרי זו צורפה, ואם באיחור של מספר ימים אין בכך כדי להוביל לסילוק התובענה.