קבלה חלקית של טענת הגנה מן הצדק בעבירות מס

בטענה מקדמית שעניינה "הגנה מן הצדק"

מ ב ו א

1.       הנאשמים עומדים לדין בגין עבירות לפי פקודת מס הכנסה, עבירות שעברו במסגרת עיסוקם כרואי חשבון.

2.       בטענה מקדמית שהעלו הנאשמים הם עותרים לסעד מן הצדק, לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"). בקשתם היא שיבוטל כתב האישום, כולו, או, חלקו, מטעמים של צדק והגינות, וזאת, משום שהמאשימה נקטה באכיפה בררנית פסולה כאשר החליטה להעמיד אותם לדין, ונמנעה, לעומת זאת, מהעמדתם לדין של מעורבים אחרים, ביניהם, הנישומים שהיו צד לעסקה הכלכלית שברקע כתב האישום, וכן, עורך-דין שעל חוות דעתו המקצועית הסתמכו הנאשמים והנישומים בביצוע העסקה.

3.       ברקע כתב האישום ניצבת עסקה כלכלית מורכבת לה נדרשו הנאשמים במסגרת עיסוקם. בעניין זה יובהר: שני הנאשמים הם כיום שותפים במשרד רואי החשבון קוסט, פורר, גבאי את קסירר (להלן: "המשרד"): הנאשם 1 הוא שותף מסים במשרד, והנאשם 2 הוא שותף בקורת במשרד.

4.       רמי וייץ וגיא פורן (להלן: "וייץ"; ו "פורן") פנו למשרד בבקשה לקבל ייעוץ מקצועי ושירותי ראיית חשבון. הנאשמים הם אלה שסיפקו בתקופה הרלוונטית את הייעוץ והשירותים לוייץ ולפורן ולחברות שבבעלותם, לרבות, חברת פיקסל מולטימדיה בע"מ ( Pixel, להלן: "פיקסל"), חברה ישראלית למוצרי מולטימדיה, שהייתה בבעלותם ובשליטתם של וייץ ופורן.

5.       להבנת העתירות שהגישו הנאשמים במסגרת טענתם המקדמית ותשובת המאשימה, המעלות סוגיות עובדתיות ומשפטיות שאינן פשוטות, אשרטט את עיקרי העסקה הכלכלית, כפי שהיא מצטיירת בכתב האישום ובמסמכי התיק אשר הוגשו לעיוני בהסכמת הצדדים, ואבהיר את האישומים שמייחסת המאשימה לנאשמים. לאחריהם אבחן את טענות הנאשמים ותשובת המאשימה במסגרת דיון בתחולת ה"הגנה מן הצדק", ובתגובות בכתב שהוחלפו בין הצדדים, בהן העלו סוגיות שונות, ואתייחס להיבטיהן המשפטיים.

6.       יודגש: ההכרעה אליה הגעתי היא הכרעה ערכית משפטית. היא מבוססת על החוק והפסיקה, כפי שראוי, לדעתי, להחילם בנסיבות העניין על עובדות כתב האישום, ועל החלטות שקיבלה המאשימה בפרשה. אין לקרוא לתוך הדברים שאומר משום הבעת עמדה או מסקנה לגבי מהימנותם של המעורבים בפרשה, או, לגבי אמיתות העובדות הנטענות בכתב האישום ובטיעוני הצדדים, או, לגבי משמעות המסמכים שהועמדו לעיוני מתוך חומר החקירה.

העסקה  שברקע  כתב  האישום

7.       העסקה שברקע כתב האישום היא עסקת מכר. העסקה נרקמה על-ידי בעלי פיקסל, וייץ ופורן, בשלהי שנת 1999 ויצאה לפועל בחודש מרס 2000. במסגרת העסקה נמכרו מניותיה של חברת פיקסל לחברה אמריקאית בשם Take-Two Interactive Software, inc ., המכונה בכתב האישום " 2 T "(להלן: " Take-Two "), תמורת 50 מיליון דולרים בקירוב. התמורה שולמה לוייץ ולפורן חלקה במזומן, בסמוך להסכם, וחלק הארי במניות חברת Take-Two, מניות אשר לימים מומשו בשיעורים על-ידי וייץ ופורן (להלן: "העסקה").

8.       וייץ ופורן מסרו לנאשמים פרטים על המגעים המתקיימים למכירת פיקסל לחברה האמריקאית   Take-Two( 2 T), וביקשו מהנאשמים לתכנן את מבנה העסקה באופן שיביא להפחתת נטל המס המתחייב. במסגרת השרות והייעוץ ללקוחות, אמורים היו הנאשמים גם להגיש לפקיד השומה את הדו"חות הנדרשים הן עבור וייץ ופורן והן עבור החברות שבבעלותם.

9.       כמתואר בכתב האישום, יצאה העסקה אל הפועל בשני שלבים:

9.1           השלב הראשון נערך ונחתם ב-6.3.00, ובמסגרתו מכרו וייץ ופורן את מניות פיקסל שבשליטתם (55.5%) תמורת 4.2 מליון דולרים, לחברת אחזקות הולנדית בשם Toga (להלן: " Toga "), חברה שלא הייתה בה כל פעילות עסקית או אחרת (להלן: "השלב הראשון"). חשוב לציין כבר כאן, כי חברת Toga הוקמה על-ידי וייץ ופורן בחודש אוגוסט 1998 לצורך מכירת פיקסל לרוכשת אחרת, עסקה שלא יצאה אל הפועל. במועד השלב הראשון החזיקה Toga ב-44.5% ממניות פיקסל. בתום השלב הראשון החזיקה Toga בכל מניות פיקסל.

9.2           השלב השני בעסקה היה כשלעצמו מורכב: מדובר בהסכם שנערך ונחתם ב-8.3.00, ובמסגרתו מכרה Toga את מניותיה לחברה האמריקאית Take-Two ( 2 T ), לא לפני שאחזקותיה הועברו ללא תמורה לחברה זרה שהייתה רשומה באיי הבתולה, חברה בשם BBS [ BroadBand Solutions, המכונה בכתב האישום PBS, כשמה המקורי בעת הרכישה, (להלן: " "PBS)]. בהתאם לאמור בכתב האישום, רכש הנאשם 1 את חברת PBS בתאריך 2.3.00 עבור וייץ ופורן לצורך השלב השני המתואר. חברת PBS הייתה גורם ביניים והיא שהעבירה את מניותיה של Toga ב-8.3.00 ל- Take-Two( 2 T) בתמורה הנקובה, כ-50 מיליון דולרים (להלן: "השלב השני").

10.     השלב הראשון המתואר לעיל דווח לרשויות המס על-ידי הנאשמים והנישומים, וייץ ופורן. מכאן ואילך הם יכונו גם "הנישומים". בדו"חות השנתיים האישיים שהכינו הנאשמים עבור הנישומים, דווח לרשויות המס כי ב-15 לפברואר 2000 נמכרו מניות פיקסל לצד ג' תמורת 4.2 מליון דולרים.

          העסקה בשלבה השני לא דווחה לרשויות המס; גם לא הוגש להן דיווח על פעילותה של PBS.

11.     בחודש נובמבר 2001 הוגשו לפקיד השומה הדו"חות האישיים של וייץ ופורן לשנת 2000. בדו"חות האישיים, אשר הוכנו בידי הנאשמים דווח, כי כל אחד מהנישומים קיבל בשנת המס 2000 דיווידנד פטור ממס בסך 10 מליון דולרים. בדו"חות לא צויין, כי הדיווידנד האמור חולק בידי חברת PBS שבשליטת וייץ ופורן, וכי מקורו בתמורה ששילמה Take-Two ( 2 T) ל- PBS תמורת מניות Toga. 

12.     בעקבות הדיווחים המתוארים הודיע פקיד השומה למייצגיהם של הנישומים כי הוא מבקש לברר את פרטי העסקה ואת מקורם ומהותם של הדיווידנדים שצוינו בדו"חות האישיים. נאשם 1 הוזמן לפגישה, אולם, הוא נמנע מלהמציא את המידע, ההסברים והמסמכים שהתבקש להם על-ידי פקיד השומה. מכאן ואילך נכנסו רשויות המס לחקר העסקה.

ה א י ש ו מ י ם