צ'רניה נ' עיריית באר שבע ואח'

החלטה

1.המבקשת תובעת את עירית באר שבע (המשיבה 1) בבימ"ש השלום בבאר שבע לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בעת שמעדה ונפלה במדרכה בעיר – לטענתה כתוצאה מאבן שהונחה על בור פתוח. לטענתה העיריה נושאת באחריות לנזקה עקב מחדליה באי כיסוי נאות של הבור.

הפגיעה התרחשה עפ"י הנטען באוקטובר 1997 והתביעה הוגשה למעלה מחמש שנים לאחר מכן – בדצמבר 2002.

בישיבת 2.7.09 נחקרה המשיבה חקירה נגדית על תצהיר עדות הראשית והמשך חקירתה נקבע ל- 5.5.10.

יומיים בלבד לפני המשך חקירתה הנגדית הגיש ב"כ המבקשת לתיק ביהמ"ש קמא "תצהיר משלים" של המבקשת ובו הצהירה (בתמצית) כי "ועדה רפואית של משרד החינוך קבעה כי יש להפסיק עבודתי בשל סיבה רפואית מספקת. ההודעה הגיעה לביתי באיחור והגשתי ערעור לועדת עררים... לפי שעה לא נקבע מועד לשמיעת הערעור כך שזהו המצב העדכני... בנסיבות אלה לצערי אינני עובדת, נפסלתי לכל עבודה כעובדת הוראה ולכל תפקיד אחר בשרות המדינה עקב מצבי הרפואי הנובע מן התאונה נשוא התביעה...".

התצהיר הוגש על ידי ב"כ המבקשת לתיק ביהמ"ש מבלי שהוגשה בקשה להתיר הגשתו, שעה שהמבקשת (התובעת) באמצע חקירתה הנגדית ויומיים בלבד לפני המשך אותה החקירה.

לתצהירה לא צורפו מסמכים כלשהם של ועדה רפואית איזושהי.

ביהמ"ש קמא (כב' השופטת מ. וולפסון) החליטה במהלך אותה הישיבה (5.5.10) שלא להתיר הגשת "התצהיר המשלים" הנ"ל.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות לערער (בבר"ע 43464-15-10).

לאחר מכן הגישה בקשת רשות ערעור נוספת (בר"ע 9913-07-10) לענין החלטות נוספות של ביהמ"ש קמא (במהלך ישיבה נוספת מ- 31.5.10) ובנסיבות הענין החלטתי על איחוד הדיון בשתי הבקשות.

2.אפתח בבר"ע הראשונה – בענין אי התרת התצהיר המשלים.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהם לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

הגשת "תצהיר משלים" לתצהיר עדות ראשית שהוגש עפ"י החלטה שיפוטית – טעונה היתר ורשות של ביהמ"ש.

בעניננו לא פנתה המבקשת בבקשה להתיר הגשת התצהיר.

על אף זאת ביהמ"ש קמא היה נכון לשקול הדבר – במהלך הדיון – אולם מצא כי ה"תצהיר המשלים" למעשה איננו קביל על פניו.

הוא כולל הצהרה סתמית על דיון מסוים של ועדה רפואית פלונית וזאת מבלי פירוט כלשהו ומבלי לצרף את מסמכי אותם הדיונים או ההחלטות.

בהמשך כולל התצהיר מסקנה רפואית של התובעת (!) – שאינה נתמכת בחוו"ד רפואית, במסמך רפואי או בכל נתון אחר.

סתם כך קביעה כלאחר יד של התובעת.

וכל זאת – בתצהיר "משלים" המוגש בתקופה בה טרם הושלמה חקירתה הנגדית ויומיים בלבד לפני המשכה של אותה החקירה.

בנסיבות אלו לא מצאתי שגגה בהחלטה קמא לטעמי החלטה זו נדרשה ונתבקשה מאליה הן מהנימוקים המפורטים בה והן מתוך נוהלי היסוד והבסיס של סדרי הדין ודיני הראיות.