צרפתי נ' פטמן ואח'

פסק דין

1. ביום 9.12.12 חנה הקטנוע של התובע בתחנת דלק פז שברח' ז'בוטינסקי ברמת גן.

2. הנתבעים מודים כי מונית הנהוגה בידי נתבע 1 התנגשה בקטנוע והפילה אותו.

3. כתוצאה מהפלתו, הקטנוע ניזוק.

התובע המציא חוות דעת של שמאי, לפיה הנזק שנגרם לקטנוע מסתכם בסך של 6,373 ₪. התובע שילם לשמאי שכר טירחה בסך של 702 ₪. התובע תובע בנוסף סך של 3,250 ₪ בגין אבדן ימי עבודה, הוצאות נילוות, עגמת נפש ואבדן הנאה.

4. התובע לא תיקן את הקטנוע.

5. התובע הודיע כי בחודש אוקטובר 2013, הוא מכר את הקטנוע תמורת סך של 5,700 ₪.

6. הצדדים חלוקים לגבי שוויו של הקטנוע. בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע נכתב כי שווי הקטנוע הוא 11,500 ₪ ואילו הנתבעים המציאו (לפי בקשתי) דף ממחירון של "מוטו" לפיו מחיר המחירון של הקטנוע הוא 10,000 ₪. בדף שהנתבעים צירפו אין נתון לאיזה חודש באיזו שנה מתייחס הסכום של 10,000 ₪.

7. בהעדר ראיה מובהקת לסתור את הערכת השמאי לגבי שווי הקטנוע, אני מקבל את הערכתו, כי שווי הקטנוע היה בחודש דצמבר 2012 בסך של 11,500 ₪.

מסכום זה יש להפחית את ירידת השווי של הקטנוע במשך כשנה, מחודש דצמבר 2012 ועד חודש אוקטובר 2013. בהעדר ראיות בנושא, אני מעריך כי בין חודש דצמבר 2012 לחודש אוקטובר 2013, שווי הקטנוע פחת בסך של 1,500 ₪.

מכאן, ששווי הקטנוע, ללא הנזק התאונתי, היה ביום מכירתו בסך של 10,000 ₪.

8. הנזק הממשי, שבגינו על הנתבעים לפצות את התובע, הוא ההפרש שבין שווי הקטנוע בסך של 10,000 ₪ לבין הסכום שהתובע קיבל בתמורה ממכירתו, בסך של 5,700 ₪. דהיינו, סך של 5,300 ₪, בצירוף שכר טירחת השמאי בסך של 702 ₪, סך הכל 6,002 ₪.

9. התובע לא פירט ולא הביא כל ראיה לגבי אבדן ימי עבודה, הוצאות נילוות, לכן יש לדחות את תביעתו בנושאים אלה.

10. אני מעריך את עגמת הנפש שנגרמה לתובע כתוצאה מהנזק שנגרם לקטנוע שלו בסך של 300 ₪.

התוצאה

11. לפיכך, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 יום, את הסך של 6,302 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.