ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
|
11957-07-10
01/05/2011
|
בפני השופט:
תמר נסים שי
|
- נגד - |
התובע:
ליזר אליעזר צפירה הגלילי
|
הנתבע:
חברת 4H ח.פ 511551715
|
פסק-דין |
פסק דין
על דרך הפשרה
עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 8,898 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו לו ועוגמת נפש.
בדיון מיום 28.4.11 הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה לפי הוראות סע' 79א(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984.
ואלה תמצית טענות הצדדים:
ביום 8.9.08 הזמין התובע מצלמה מהנתבעת באמצעות אתר קניות באינטרנט, וקיבלה מספר ימים לאחר מכן.
תקופת האחריות שנותנת הנתבעת למצלמה הינה למשך 4 שנים.
בחודש 3/09 חדלה המצלמה מלפעול.
התובע הופנה על ידי הנתבעת למרכז שירות לקוחות בחיפה והתייצב שם ביום 15.3.09.
בשל העדר זהות בין מספר המצלמה למספר החשבונית שבידי התובע, לא יכול היה התובע לקבל תיקון במסגרת האחריות.
התובע פנה באמצעות החנות בחיפה לנציגי הנתבעת בירושלים, אך גם אלה סירבו ליתן בידו פתרון תוך שהם מביעים חשד כי מדובר בלקוח המנסה "לעבוד" על החברה ולתקן מצלמה מקולקלת שלא נרכשה דרכם.
חילופי הדברים בין התובע לבין הנציג בחנות, לא הועילו ואף לא מכתב תלונה ששלח התובע למנכ"ל הנתבעת ולחב' "אמון הציבור" .
נציג השירות בחנות הסכים לשלוח את המצלמה לתיקון בירושלים, אך הודיע לתובע כי המצלמה תיבדק, ורק לאחר שהנתבעת תוודא באם המצלמה נרכשה דרכם, יוחלט אם לחייב את התובע בעלות התיקון.
ביום 22.3.11 העבירה הנתבעת לתובע הצעת מחיר לתיקון, במסגרתה נרשם כי עלות התיקון כולל מע"מ הינו 190 ₪, ואולם מדובר בהצעה ראשונית, מחיר התיקון עלול להשתנות במידה ויימצא לאחר פתיחת המצלמה כי קיימות תקלות נוספות.
נוכח תשובה זו ביקש התובע כי המצלמה תושב לידיו.
התובע פנה שוב ל"אמון הציבור" לבקש התערבותו, ולאחר שלא הגיעו תגובות מהנתבעת, הפנה התובע ביום 20.4.09 מכתב נוסף לנתבעת וביקש להשיב לו את התשלום בעד המצלמה.
ביום 19.5.09 נשלחה לתובע תשובת "אמון הציבור", הכוללת את פרטי ההתקשרות עם הנתבעת המוסיפה ומכחישה כי המצלמה נרכשה דרכה, ובצד זה אף פוגעת ומעליבה בהתייחסותה לתובע כמי שמנסה להשתמש בחב' אמון הציבור ככלי לסחיטת הנתבעת.
התובע, אשר לא אמר נואש, פנה הן לנציגי החברה היצרנית בארץ והן לנציגיה שבחו"ל, כדי להוכיח כי המצלמה היא מצלמה שנרכשה באמצעות הנתבעת, ואף נזקק לשירותים משפטיים לצורך עניין זה. בד בבד עלה בידו לאתר את אריזת המצלמה, ממנה התברר מקור הרישום השגוי של הנתבעת הינו במספר הברקוד שהועתק לתעודת האחריות.
נתונים אלו הועברו במלואם לנתבעת, לרבות דרישה כספית לפיצוי. תגובת הנתבעת המציעה לתובע למסור את הפרטים למרכז השירות לצורך בדיקה נוספת, לא הניחה את דעתו של התובע אשר הוסיף וכתב לנתבעת. בהעדר תגובה עניינית הוגשה התביעה דנן.
התובע עותר לפסוק לו את עלות המצלמה שנרכשה בסך של 618 ש"ח, עלות נסיעות - 380 ש"ח, העדר אפשרות לצילום משך 4 חודשים - 400 ש"ח, הוצאות משפט כולל שכ"ט - 500 ש"ח, ופגיעה קשה ועוגמת נפש בשל לשון הרע - 7,000 ₪. סה"כ העמיד תביעתו על סך 8,898 ש"ח.