מבוא
1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 250,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיותו של התובע ובגין פרסום לשון הרע כלפיו.
2. התובע, יונתן ריבה, הוא בנו הקטין של גיל ריבה (
להלן: "ריבה"), שהוא ידוען המוכר היטב בתחום תעשיית הבידור. הואיל וביום הגשת התביעה היה התובע בן חמש, הוגשה התביעה באמצעות הוריו, מכח היותם אפוטרופסים שלו.
הנתבע 1, שלומי בוצ'צ'ו (
להלן: "הנתבע") הוא צלם במקצועו מזה כעשרים שנה. אחד מעיסוקיו כצלם הוא בתחום צילומי ה"פפראצי", קרי, צילום ידוענים במהלך שגרת יומם הרגילה.
הנתבעת 2, וואלה! תקשורת בע"מ (
להלן: "הנתבעת"), היא חברה המפעילה אתר אינטרנט בשם "
וואלה! סלבס", בו מתפרסמות ידיעות בנוגע לידוענים וכן מתפרסמים בו צילומי "פפראצי" של ידוענים.
3. התביעה נסבה אודות שני ארועים בהם צולם התובע על ידי הנתבע במסגרת צילומי "פפראצי". הצילומים פורסמו באתר האינטרנט "
וואלה! סלבס", של הנתבעת. הארוע הראשון התרחש ביום 4.4.2006 ברח' שינקין בתל אביב (
להלן: "הארוע הראשון"). הארוע השני התרחש ביום 13.6.2006 ברח' יוחנן הסנדלר בתל אביב (
להלן: "הארוע השני"). במועדים בהם בוצעו הצילומים, היה התובע בן ארבע וחצי. התביעה הוגשה בעילה של פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע ביחס לשני הארועים, אך בסיכומיו זנח התובע את עילת התביעה של פגיעה בפרטיות בגין הארוע הראשון, כך שבגין ארוע זה נותרה על כנה אך ורק התביעה בגין פרסום לשון הרע.
4. הואיל ועיקר המחלוקת העובדתית והמשפטית נסב דווקא אודות הארוע השני, נדון תחילה בתביעה המתייחסת לארוע זה, המאוחר יותר מבחינה כרונולוגית, ורק לאחר מכן נדון בתביעה המתייחסת לארוע הראשון.
הארוע השני
העובדות
5. ביום 13.6.2006 בשעה 16:00 צעדו התובע, ריבה ויחזקאל ריבה, אביו של ריבה (
להלן: "יחזקאל") ברח' יוחנן הסנדלר בתל אביב בדרכם חזרה מגן הילדים של התובע. באותה שעה נהג הנתבע במכוניתו ברח' בלפור, תוך כדי חיפוש אחר מקום חניה. מכאן ואילך חלוקים בעלי הדין באשר למה שהתרחש.
ריבה ויחזקאל טוענים כי הנתבע צילם אותם בתחילה מתוך מכוניתו בעת שצעדו ברחוב. הצילום צורף כנספח א' לתצהיריהם (
להלן: "צילום א' "). לטענתם, זהו הצילום הראשון מבין שלושת הצילומים שפורסמו באתר האינטרנט. ריבה, שלא היה מעוניין להצטלם, הרים את התובע על ידיו, פנה לאחור וצעד אל כניסה פרטית של אחד מבתי המגורים ברח' יוחנן הסנדלר, שם המתינו השניים עד שהנתבע יעזוב את המקום. הנתבע אכן המשיך בנסיעה, אך חזר רגלית כעבור מספר דקות וצילם את התובע כאשר ריבה מנסה להסתיר את פניו של התובע. הצילומים צורפו כנספחים ב' ו-ג' לתצהיריהם (
להלן: "צילומים ב' ו-ג' "). בעת הארוע פנה ריבה אל הנתבע וביקשו לחדול מלצלם, ויחזקאל אף הציע לו כי יצלם אותו במקום את ריבה ואת התובע, אך לשוא. כל אותה שעה היה ברור כי התובע אינו רוצה להצטלם. הוא פחד, בכה וניסה להסתתר מהנתבע. לבסוף עזב הנתבע את המקום.
מנגד, הנתבע טוען כי שלושת הצילומים בוצעו מתוך מכוניתו, מבלי שהוא ייצא מתוכה. לדבריו, הצילום הראשון מבחינה כרונולוגית הוא צילום ג' דווקא, שצולם בעת שריבה עמד בכניסה לבית מגורים כאשר התובע מוחזק על ידיו. לאחר מכן המשיך הנתבע בנסיעתו כדי לחפש חניה ובמסגרת חיפושיו חזר לרח' יוחנן הסנדלר שכן לא מצא עדיין מקום חניה. כשהבחין בריבה ובתובע פעם נוספת, צילם את צילום ב' ולאחר מכן את צילום א', בו נראים ריבה, יחזקאל והתובע פוסעים בנחת ברחוב. הנתבע מכחיש מכל וכל את הטענה כאילו רדף אחרי ריבה וכן מכחיש את הטענה לפיה ריבה או יחזקאל ביקשו ממנו לחדול מהצילומים.
6. כל אחד מבעלי הדין הקדיש עמודים רבים בסיכומיו כדי לנסות ולהוכיח, בק"נ טעמים ונימוקים, מהו הסדר הכרונולוגי הנכון של הצילומים, תוך נסיון להצביע על סתירות, אי התאמות וחוסר הגיון בגרסתו של הצד שכנגד לגבי הסדר בו צולמו התמונות. לדידו של ריבה, לענין זה יש חשיבות כדי להוכיח את טענתו שהיה מדובר במרדף של הנתבע אחריו ואחרי התובע.
הלכה למעשה, לא ניתן להכריע בענין זה. הצילומים בוצעו באמצעות מצלמה דיגיטלית, ולא נשמרו בכרטיס הזכרון של המצלמה. הנתבע העיד כי:
"
לא שומרים לאורך זמן, כל סוף יום מוחקים ומתחיל יום חדש. הכרטיס מוגבל ולא יכול לשים אלפי תמונות, אלא
X
תמונות, צילמת וגמרת ויום חדש ומחקת." (ע' 83 לפרוטוקול).