פ.ק. מעבדות כיול וייעוץ בע''מ נ' לייזר

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת אילת דגן) בת.א מאוחדים 50182-08-10 ו- 10754-09-10 מיום 28.7.11, מיום 14.8.11 ומיום 15.8.11.

בת.א. 50182-08-10 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת ובת.א. 10754-09-10 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב.

ביום 31.3.11 ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה:

"דרישות לגילוי מסמכים, פרטים נוספים ושאלונים בשני התיקים ישלחו תוך 14 יום מהיום. תצהיר גילוי מסמכים פרטים נוספים ותשובות לשאלון ועיון, יבוצעו תוך 40 יום מיום קבלת הדרישות. ימי פגרת הפסח יבואו במנין הימים לענין החלטה זו".

ביום 1.5.11 פנה ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיב בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן תשובות לשאלון.

ביום 15.6.11 הגישה המבקשת בקשה למחוק את תביעת המשיב נגדה ואת הגנתו של המשיב בתביעה שהגישה המבקשת וזאת מאחר והמשיב לא השיב על הדרישה שנשלחה אליו. לחילופין התבקש ביהמ"ש להורות למשיב לפעול על פי ההחלטה מיום 31.3.11 ולחייבו להשיב למכתב בא כוחה הנ"ל.

בד בבד ביקשה המבקשת להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת עד הכרעה בבקשת המחיקה.

ביום 16.6.11 נשלחה "הודעת מזכירות" לפיה ניתנה למבקשת ארכה להגשת התצהירים וכן נאמר כי החלטה בבקשת המחיקה תינתן לאחר שובה של השופטת משבתון.

ביום 28.7.11 ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה "בשלב זה אני דוחה את כל הבקשות למחיקת כתבי הטענות או סעיפים בתגובות". ביהמ"ש הורה לשני הצדדים להגיש לתיק ביהמ"ש עד יום 25.8.11 את העתקי התשובות לשאלון של כל צד וכן פרטים נוספים ותצהירים שטרם הוגשו על ידי המבקשת. נקבע כי לא תנתן ארכה נוספת וצד שלא ימלא אחר ההחלטה – ימחק כתב הטענות שלו. כן נקבע בהחלטה זו כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 20.7.11.

המבקשת הגישה בקשה להבהרת ההחלטה באופן שיקבע כי על המבקשת להגיש רק תצהירי מענה לדרישות מקדמיות ולא תצהירי עדות ראשית.

ביום 14.8.11 ניתנה החלטת בימ"ש קמא לפיה על המבקשת להגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 25.8.11, זאת לאחר שכבר הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב.

המבקשת שבה והגישה בקשה נוספת לעיון מחדש בהחלטה וטענה כי לא התקבל אצלה תצהיר עדות ראשית של המשיב. כן טענה כי עד היום לא השיב המשיב לדרישותיה וכי היא אינה יכולה לפרוס בפני בימ"ש את ראיותיה מבלי שניתנה לה הזדמנות למצות הליכים מקדמיים מול המשיב.

ביום 15.8.11 נדחתה בקשה זו של המבקשת מן הטעם שאין בתקנות הליך של עיון חוזר ואין ממש בבקשה.

החלטות אלה הן נשוא הבקשה בפני. בבקשה טענה המבקשת כי יש בהחלטות משום פגיעה חמורה ומשמעותית בזכויותיה המהותיות והדיוניות כאשר היא נדרשת להגיש תצהירי עדות ראשית בטרם מוצו ההליכים המקדמיים. לטענת המבקשת החלטות בימ"ש קמא נשוא הבקשה עומדות בסתירה להחלטה לפיה המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת יעוכב עד החלטה בבקשות המחיקה שהגישה.

המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה הן מטעמים מהותיים (המשיב קיים את כל החלטות ביהמ"ש בעוד שהמבקשת לא עמדה באף אחד מהמועדים שנקצבו לה) והן מטעמים פרוצדורליים – באשר גם אם לא ניתנו תשובות לשאלונים ו/או נטען לחסיון מסמכים, עומדות למבקשת התרופות הקבועות בתקנות 114א' ו- 117 ואין בכך כדי למנוע מהמבקשת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה.

המשיב טען כי הגיש תצהירי עדות ראשית עוד ביום 14.3.11 וכן תצהיר גילוי מסמכים עם טענת חסיון ביחס לחלק מהמסמכים, וכי בקשות המבקשת נועדו ליצור סחבת ולמנוע קיום דיונים בתובענות.

המבקשת הגישה תשובה לתגובת המשיב וטענה כי המשיב מבקש להסתיר מסמכים ולא השיב לשאלון . המבקשת טענה כי למדה על קיומם של מסמכים מסויימים רק מהעובדה שצורפו לתגובת המשיב לבקשה וכי הם לא הומצאו לה עד היום.

החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

אכן, בהתאם לסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) התשס"ט- 2009 לא תינתן רשות ערעור בבקשות הנוגעות לקביעותיה של הערכאה הדיונית בנוגע למועדי הגשת תצהירים. יחד עם זאת ברע"א 7471/09 אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ נ. כבירי שמיע (לא פורסם – החלטה מיום 20.10.09) , קבע כבוד השופט גרוניס כי: