אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' זריהון

מדינת ישראל נ' זריהון

תאריך פרסום : 13/05/2018 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית המשפט לתעבורה פתח תקווה
4044-06-16
30/04/2018
בפני השופטת:
רות רז

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
וואסו זריהון
הכרעת דין
 

 

 

מזכה את הנאשם מחמת הספק.

 

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות עקב סירוב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר, עבירה לפי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) התשכ"א-1961 יחד עם סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

 

מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 29.2.16 בשעה 00:30 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי תוצרת פולקסווגן, מ"ר 8992435 ביבנה, ברחוב הדקל. הנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור, בכך שסירב למסור דגימת דם לצורך בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר.

 

הנאשם, באמצעות ב"כ, כפר בכל עובדות כתב האישום, ובכללן בנהיגה, בשעות ובזמנים, במקום, בהשגחה, בשכרות, בסירוב ובהסבר על המשמעות, בזכות היוועצות, במיומנות השוטר ובשרשרת הראיות וטען כי הנאשם עוכב שלא כדין.

 

מטעם התביעה העידו שלושה עדי תביעה והוגשו ראיות והנאשם העיד להגנתו.

 

פרשת התביעה

 

ע.ת 1, מאור שמואל, פקח של עירית יבנה ועובד ביחידת השיטור העירונית. באמצעותו הוגשו: ת/1 – מזכר, ת/2 – סקיצה, ונ/1 – מזכר.

 

העיד כי במהלך סיור במשמרת לילה בעודו נוהג בניידת שיטור עירוני יחד עם השוטר בני גרינהיים, הבחין ברכב מסוג פולקסווגן בצבע כחול כהה, מ.ר 08992435, נוסע ברחוב הדקל, יוצא לכיוון שד' דואני ונעצר בחנייה סמוך למרכז המסחרי לב יבנה שבשד' דואני. הרכב נסע בצורה אלכסונית ועל שני נתיבים. העד לא זכר את המרחק בין הניידת לבין הרכב אך העיד כי היה קשר עין עם הרכב עד לעצירתו.

 

העד אישר כי יתכן שמספר הרכב נרשם על ידו בת/1 לפי מה שנאמר לו על ידי השוטר בני.

 

בת/1 תיאר העד כי נסע אחרי הרכב והרכב נעצר בחנייה. מהרישום בת/1 עולה התמונה המתוארת של נסיעה בעקבות הרכב. העד לא התייחס בתרשומת לכך שנשמר קשר עין עם הרכב עד שנעצר.

 

העד אישר כי יתכן שהאירוע התרחש ביום 28.2.16 והואיל ועברה שעת חצות נרשם התאריך 29.2.16. מדובר באירוע שהתרחש בשעות הלילה.

 

העד רשם בת/1 כי הנאשם יצא מהרכב אך לא רשם מאיזו דלת של הרכב. העיד כי הנאשם היה לבדו.

 

העד לא רשם ולא זכר כיצד הועבר הנאשם ממקום עצירת הרכב לתחנת המשטרה ומי השגיח עליו.

 

העד פירט בת/1 את הנסיבות לאחר שניגשו אל הרכב. מהנאשם נדף ריח אלכוהול חזק, לא הלך יציב והודה כי שתה אלכוהול. כשנשאל מדוע נהג לאחר שתיית אלכוהול השיב כי לא נהג ברכב.

 

העד תיאר כי השוטר בני ביצע לנאשם בדיקת מאפיינים וערך לו תחקור. הנאשם לא שיתף פעולה, סירב לבדיקת דם, צעק, דפק על השולחן, קילל ואיים על השוטר.

 

במזכר – נ/1 רשם העד כי צילם במכשיר הטלפון שלו את החשוד המסרב לשתף פעולה והעביר את הסרטון לשוטר בני באמצעות ווטסאפ. בעדותו אמר כי רצה לתעד את התנהגותו של הנאשם בתחנת המשטרה באמצעות הסרטה . העד לא זכר כמה סרטונים צילם אך העיד כי את כל מה שצילם העביר לשוטר. העד לא ידע לומר באיזו שעה קרא לנאשם לבצע בדיקת מאפיינים כפי שניתן לשמוע בסרטון. הוא רק סייע לשוטר וביקש מהנאשם לבצע בדיקת דם בשעה 0:45, זאת רק אחרי שהשוטר עצמו הסביר לנאשם את הנהלים והורה לו לעשות את הבדיקה.

 

בעדותו בבית המשפט אמר כי הנאשם סירב לתת בדיקת שתן (עמוד 8 שו' 17 לפרוטוקול).

 

ע.ת 2, השוטר בני גרינהיים, באמצעותו הוגשו ת/3 – דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, ת/4 – דו"ח פעולה, ת/5 – דו"ח עיכוב, ת/6 – מזכר, ת/7 – טופס הלכת ארביב. העיד כי בזמן האירוע שירת בשיטור העירוני וכי איננו שוטר תנועה. במסגרת קורס ההכשרה שלו עבר הכשרה קצרה בעניין תנועה.

 

העיד כי מאי חיים ששמה מופיע בת/4 כאחת מאנשי הצוות לא עבדה אתו באותו יום. מדובר בטופס ממוחשב ושמה מופיע בטעות.

 

תיאר כי הבחין ברכב נשוא כתב האישום נוסע בזיגזג ובצורה מהירה. בת/4 תיאר כי נסע אחרי הרכב מכיוון רחוב הדקל, הרכב פנה לרחוב הערבה ומשם שמאלה לרחוב דואני שם נעצר במפרץ. הוא הבחין בנאשם יושב ברכב עם מוזיקה ברקע, נדף ממנו ריח אלכוהול, דיבורו היה כבד ולא דיבר לעניין. הנאשם אמר כי שתה בירות אבל לא נהג ברכב. בת/6 פירט העד כי נשמר קשר עין עם הרכב מרגע שהבחין בו עד עצירתו וכי כשהבחין בנאשם יושב ברכב הרכב היה מונע.

 

העיד כי הנאשם נהג ברכב והיה לבדו ברכב. העד לא ציין היכן ברכב ישב הנאשם.

 

העיד כי לא בוצעה לנאשם בדיקת נשיפון משום שלא מצא מכשיר נשיפון. העד הסביר כי אם הנאשם היה עובר את בהצלחה את בדיקת הנשיפון הליך בדיקתו היה מסתיים. במסגרת חקירתו הנגדית הוגש נוהל לגבי שימוש בנשיפון–נ/2 ונוהל טיפול בעבירות שכרות-נ/3.

 

העד העביר את הנאשם לתחנת המשטרה להמשך טיפול וביצע בדיקת מאפיינים ממנה עלה כי הנאשם התנדנד בעמידה ובהליכה על קו אך את מבחן הבאת אצבע לאף ביצע בהצלחה. העד התרשם כי הנאשם נמצא תחת השפעה כבדה של אלכוהול.

 

העיד כי משלא נמצא מכשיר נשיפון ולא מכשיר ינשוף בתחנה הוא הונחה על ידי קצין תורן שעליו לקחת את הנאשם לבדיקת דם.

 

בת/4 רשם העד : "לנהג נמסר כי יש באפשרותו להתייעץ בעורך דין וכי עליו להגיע איתי לבדיקת דם למרות שהזהרתי אותו כי בית המשפט יראה אותו אשם במידה והוא מסרב החשוד סירב ללכת להיבדק בדיקת דם".

 

בסעיף 8 לת/3 סימן העד כי דרש מהנאשם לתת דגימת דם והסביר לו כי מטרת הנטילה היא לשם איתור אלכוהול. בנוסף סימן כי הסביר לו כי נהג המסרב לתת דגימת נשיפה רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. עוד סימן כי הסביר לו כי נהג החשוד כשיכור ומסרב למסור דגימת דם או שתן יראו אותו כמי שנהג בשכרות. הנאשם סירב לתת את הדגימה וסירב לחתום על סעיף 8.

 

בעדותו בבית המשפט העיד כי הסביר לנאשם מה יקרה במידה ויסרב לבדיקת הדם (עמ' 23 שורה 8) אך לא פירט את מהות ההסבר שמסר לנאשם. עוד העיד כי הנאשם הבין שבדיקת הדם נדרשת לאיתור אלכוהול .

 

העיד כי הוא היה מספיק ברור וחזר על כך מס' פעמים (עמ' 23 שורה 13). העד חזר והעיד על ההסבר שמסר לנאשם : "...וכי עליו להגיע איתי לבדיקת דם ולמרות שהזהרתי אותו כי בית המשפט יראה אותו אשם (עמ' 23 שורה 19-20).

 

העד לא ידע לומר תחקורו של הנאשם נערך בתחילה ורק לאחר מכן בוצעה בדיקת המאפיינים .

 

שני העדים מסרו כי אינם זוכרים את האירוע אלא מעידים על פי המסמכים שרשמו.

 

ע.ת 3, החוקר חגי טמיר, באמצעותו הוגשו ת/8 – הודעת נהג תחת אזהרה, ת/9 – דו"ח צפייה. העד גבה עדות מהנאשם וצפה ב2 הסרטונים המתעדים את השוטר דורש מהנאשם למסור דגימת דם לאיתור אלכוהול בדמו והנאשם נצפה בסרטונים כשהוא מסרב.

 

בהודעתו אמר הנאשם כי כלל לא נהג ברכב אלא ירד מביתו לרכב להוציא סיגריות ורק אז הגיעה הניידת. רכבו לא היה מונע והוא היה מחוץ לרכב. הוא הסכים לבצע בדיקות שכרות ונלקח בניידת לתחנת המשטרה אך לא נמצא מכשיר ואז ביקשו ממנו לתת בדיקת דם ולבדיקה זו סירב. " אני רוצה שתוסיף הערה חשובה, בקשר לבדיקות דם, אם היה מסביר לי שזה לבדיקת אלכוהול, הייתי מוכן, פשוט לא הבנתי אותו, חוץ מזה לא היו לו מכשירים לבדיקות". הנאשם טען כי כלל לא שתה. כאשר נשאל לגבי הסבר משמעות הסירוב אמר " לא הסביר לי, אם היה מסביר הייתי עושה את הבדיקות, הייתי מבקש שיעשה לי", " לא הסביר לי כלום, נכון שמילא דוח, אבל אני לא קראתי אותו, כי אני לא מבין בזה, ובגלל זה גם לא חתמתי, את הדוח מאפיינים רשם ממש לפני ששחרר אותי"." אני חוזר שוב הוא לא הסביר לי, אמר מוכן לתת דם בלי שום הסבר נוסף".

 

ע.ת 4 השוטר אלי צבאג, העביר תת הסרטונים לצריבה על גבי דיסק. באמצעותו הוגשו ת/10 – מזכר, ות/11 – דיסק סרטון. המזכר שרשם העד אינו נושא תאריך. ומדובר בהעתק. העד הסביר את תהליך העברת הסרטונים לדיסק. העיד כי מדובר בפעולה טכנית בלבד שלא נדרשת לה כל הכשרה. הוא לא ביצע בעצמו את פעולת הצריבה לדיסק. הסרטונים הועברו לטלפון שלו בהודעת ווטסאפ, אינו יודע על ידי מי, והוא מסר את מכשיר הטלפון שלו לשוטר מיחידת ההונאה לצורך הפעולה הפיסית של הצריבה לדיסק. הפעולה בוצעה במחשב של מחלקת הונאה משום ששם היה מחשב אזרחי. העד היה נוכח במהלך פעולת הצריבה שהשוטר ביצע לידו. במהלך חקירתו הנגדית הוגשה מעטפה בה היה הדיסק –נ/4.

 

פרשת ההגנה

 

מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד. חזר על הגרסה שמסר בהודעתו ואמר כי לא נהג ברכב אלא ירד לרכב מביתו כדי לקחת משם סיגריות. טען כי היה מחוץ לרכב. טען כי לא שתה. בתחנת המשטרה הסכים לבצע בדיקות ינשוף אבל המשיך לטעון כי לא נהג. הנאשם ביקש כי ישחררו אותו מוקדם אך עוכב במשך שעות.

 

" התעכבתי איתם. בסוף הוא אמר לי האם אני מוכן לתת בדיקת דם. שאלתי למה בדיקת דם? הוא אמר לי אתם מתחכם איתי" כל מיני כאילו הוא מזלזל בי..."(עמוד 34 שו' 11-12).

 

הנאשם נשאל למה ביקשו ממנו דם והשיב : "באותו רגע לא הבנתי. הבנתי אחרי זה כשהגעתי לקצין ברחובות . הוא הסביר לי למה ביקשו ממני בדיקת דם. אמרתי לו שאם הייתי יודע שזה בשביל זה בכיף הייתי עושה בדיקת דם. אני ביקשתי ממנו לעשות בדיקות כדי שישחררו אותי כמה שיותר הביתה. השוטר לא אמר לי למה צריך בדיקת דם. הוא לא אמר לי שהבדיקה היא לבדיקת שכרות " (עמוד 34 שו' 18-21).

 

אמר כי צולם מספר פעמים ואישר כי השוטר הראשון שהעיד צילם אותו בתחנת המשטרה.

 

הנאשם המשיך ואמר כי נאמר לו לעשות בדיקות דם אך לא הוסבר לו שאלה בדיקות לגילוי אלכוהול.

 

לשאלת בית המשפט מה הבין הנאשם כאשר בקשו ממנו בדיקת דם, השיב כי חשב אולי לדברים אחרים שהוא לא מבין בהם, ולא ידע מה רוצים ממנו. רק למחרת הסביר לו קצין המשטרה כי כך בודקים אלכוהול (עמ' 37 שורות 13-16).

 

הנאשם סירב לחתום על כל מסמך עליו נתבקש לחתום.

 

דיון והכרעה

 

אין מחלוקת כי הנאשם סירב לבצע בדיקת דם. מהעדויות עולה כי הנאשם הסכים לבצע בדיקת נשיפון או בדיקת ינשוף אך משלא נמצאו מכשירי נשיפה והוא נדרש לבצע בדיקת דם, סירב.

 

אך לאחר שבחנתי את כל הראיות כולל צפייה בסרטונים לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נדרש לבצע בדיקת דם ולא שוכנעתי כי הוסברה לו משמעות הסירוב.

 

עיון בחומר הראיות ובעדויות מעלה ספק באשר להתקיימות יסודות העבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לפי סעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה.

 

באשר לדרישה לתת דגימת דם :

מזכר ת/4 רשם ע.ת.2 כי אמר לנאשם שעליו להגיע אתו לבדיקת דם. בסעיף 8 לת/3 סימן העד כי דרש מהנאשם לתת דגימת דם. אך צפייה בסרטונים בהם נראה התחקור של הנאשם בתחנת המשטרה מעלה כי הנאשם נשאל האם הוא רוצה לעשות בדיקת דם. הנאשם נשאל כך מספר רב של פעמים האם רוצה לעשות בדיקת דם אך לא נאמר לו באופן מפורש כי הוא נדרש לעשות בדיקת דם.

 

משכך, הגם שהעד סימן בסעיף 8 את קיום הדרישה למתן בדיקת דם, הרי שעל פי הסרטונים שהוגשו כראיה על ידי המאשימה, לא הייתה דרישה אלא רק שאלה.

 

ע.ת.1 התייחס בעדותו לכך שהנאשם נדרש לבצע בדיקת שתן למרות שמתוך הראיות לא עולה דרישה כזו.

 

באשר להסבר כי בדיקת הדם הינה לצורך איתור אלכוהול:

בנוסף לסימון המתאים בדבר מתן הסבר בסעיף 8 לת/3, עולה מתוך צפייה בסרטונים כי כשהנאשם נשאל שוב ושוב האם רוצה לבצע בדיקת דם וענה פעם אחר פעם כי לא נהג ברכב, הוא גם שאל לצורך מה הבדיקה ונענה על ידי השוטר : על זה שנהגת שיכור.

 

מכאן, שהוסבר לנאשם כי בדיקת הדם נדרשת בקשר לעבירת הנהיגה בשכרות. כמו כן, הנאשם עוכב לתחנת המשטרה בשל חשד לנהיגה בשכרות, הבין כי בדיקת נשיפה נדרשת לאיתור אלכוהול וטענתו כי לא הבין שבדיקת הדם הינה לאותה מטרה הינה בגדר היתממות.

 

באשר להסבר משמעות הסירוב:

הרישום שערך ע.ת.2 במזכר ת/4 אינו עונה על הדרישה של הסבר משמעות הסירוב. על השוטר להסביר לנאשם כי סירוב לתת דגימת דם יביא לכך שהנאשם ייראה כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות. העד ציין כי הזהיר את הנאשם כי אם יסרב בית המשפט יראה אותו אשם אבל לא הסביר במה יראה בית המשפט את הנאשם אשם.

 

בסעיף 8 לת/3 סימן העד את הסעיפים המתייחסים גם לבדיקת נשיפה וגם לבדיקת דם ושתן, כלומר, כי הסביר לנאשם את משמעות הסירוב הן באשר לבדיקת נשיפה והן באשר לבדיקת דם או שתן. מדובר בסימון שאינו מדויק ואינו מתיישב עם יתר הראיות.

 

הנאשם לא נדרש לבצע בדיקת נשיפה ועל כן יש להניח כי לא הוסברה לו משמעות הסירוב בקשר לביצוע בדיקת נשיפה. למרות זאת סימן ע.ת.2 כי נמסר לנאשם הסבר בדבר משמעות הסירוב לבצע בדיקת נשיפה. מן הראיות לא עולה כי הוסברה לנאשם משמעות הסירוב לבצע בדיקת נשיפה וסימון סעיף זה על ידי ע.ת. מעורר ספק גם באשר לסימון הסעיף המתייחס להסבר משמעות הסירוב לגבי בדיקת הדם.

 

מכאן שנוצר ספק האם הסימון בסעיף 8 לת/3 הינו מהימן ותואם את ההסבר שניתן לנאשם בפועל.

 

מרישום נסיבות האירוע בת/4 ומעדותו של ע.ת.2 בבית המשפט עולה ספק בדבר מתן הסבר באשר למשמעות הסירוב לתת דגימת דם. העד לא הסביר לנאשם כי סירוב משמעו שיראו אותו כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות אלא אמר לו שבית המשפט ימצא אותו אשם. העד לא פירט, לא בת/4 וגם לא במהלך עדותו בבית המשפט, במה ימצא בית המשפט את הנאשם אשם אם לא יבצע בדיקת דם.

 

הסרטון בו צולם הנאשם בתחנת המשטרה מחזק את גרסת הנאשם כי לא ניתן לו הסבר בדבר משמעות הסירוב לתת דגימת דם ומהווה ראיה לזכותו של הנאשם שכן הסרטון תומך בגרסת הנאשם כי לא ניתן הסבר בדבר משמעות הסירוב. בייחוד בסרטון השני, נשמעים שני עדי התביעה חוזרים מספר רב של פעמים על השאלה "אתה מוכן לעשות בדיקת דם?", והנאשם מצדו בתחילה נאחז בעובדה שהוא כלל לא נהג ברכב, ולאחר מכן מסרב לעשות את הבדיקה. השוטר לבסוף אומר לנאשם "בוא איתי לבדיקת מאפיינים", כאשר לאורך כל הסרטון לא נשמע השוטר מסביר לנאשם אף לא פעם אחת כי אם יסרב יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

 

מכאן, יש לקבל גרסת הנאשם כי לא קישר בין סירוב לבדיקת בדם לבין כך שייראה כמי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות, שכן לא קיבל הסבר בנקודה זו.

 

ללא מתן הסבר לנאשם בדבר משמעות הסירוב לא קמה עבירה של נהיגה בשכרות מכוח חזקת הסירוב (סעיף 64ב(ב2) לפקודה).

 

לסיכום לא שוכנעתי כי הוסבר לנאשם בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים כי במידה ויסרב לבדיקה, יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

 

מכאן שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק מביצוע עבירה של נהיגה בשכרות.

 

אתייחס לטיעונים נוספים שהעלו הצדדים :

 

באשר לנהיגה ברכב. גם בנקודה זו עלה ספק בשאלה האם נשמר קשר עין עם הרכב במהלך הנסיעה אחריו ועד לעצירתו.

 

הנאשם גרס כי לא נהג ברכב אלא שהרכב חנה ליד ביתו, הוא ירד לרכב על מנת להוציא ממנו סיגריות ובהיותו מחוץ לרכב הגיעה ניידת המשטרה והשוטרים טענו כי נהג ברכב.

 

שני עדי התביעה 1 ו-2 העידו כי אינם זוכרים את האירוע והם מסתמכים על המסמכים שרשמו.

 

מעדויות העדים עולה ספק באשר לשמירת קשר העין עם הרכב עד עצירתו.

 

שני העדים מתארים נסיעה אחרי רכב פולקסווגן כחול ומציינים את מספר הרישוי של הרכב. אך ע.ת.1 העיד כי את מספר הרישוי רשם על פי מה שמסר לו ע.ת.2.

 

ע.ת.1 לא ציין כי נשמר קשר עין עם הרכב בעקבותיו נסעו עד לעצירתו וקיים ספק מתוך המזכר האם העד הבחין בעצירת הרכב ובנאשם נוהג ברכב. העד לא ציין במזכר האם הבחין בנאשם יושב במושב הנהג כאשר הגיע אל הרכב, לא ציין מאיזו דלת של הרכב יצא הנאשם ולא רשם האם מנוע הרכב פעל. העד גם לא פירט מה היה מרחק הנסיעה של הניידת אחרי הרכב.

 

גם ע.ת.2 לא ציין בת/4 כי שמר על קשר עין עם הרכב עד לעצירתו. פרט זה הושלם על ידו במזכר ת/6 אך מזכר זה אינו נושא תאריך והעד לא ידע לומר באיזה שלב הוסיף את הפרטים החסרים בת/4 באמצעות רישום המזכר.

 

העד רשם בת/4 כי הבחין הנאשם יושב ברכב ומחזיק סיגריה עם רעש של מוזיקה ברקע .מהרישום בת/4 לא ברור היכן ברכב ישב הנאשם ולא עולה כי הנאשם ישב במושב הנהג. כמו כן לא ברור כמה זמן חלף מהרגע שהעד הבחין ברכב ועד שהגיע עליו למקום עצירתו.

 

העד לא ציין בת/4 האם מנוע הרכב פעל כאשר הגיע אליו וגם פרט זה הושלם על ידו במזכר ת/6 שלא ידוע מתי נרשם שכן אינו נושא תאריך ומדובר בהעתק צילומי ולא במסמך מקורי.

 

מכאן עולה ספק בכך שהרכב שנצפה על ידי השוטרים נוסע בחוסר זהירות היה נהוג על ידי הנאשם והינו אותו רכב שהיה במצב של עצירה בשד' דואני.

 

נפסק כי ישיבה במושב הנהג ברכב מונע גם היא מהווה נהיגה. אולם בענייננו נותר ספק לגבי שתי נקודות מהותיות אלה, האם הנאשם ישב במושב הנהג והאם הרכב היה מונע.

 

אני דוחה טענת ההגנה כי אי ביצוע בדיקת נשיפון מביא באופן אוטומטי לזיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות. בדיקת הנשיפון הייתה ונותרה בדיקה לצורך אינדיקציה בלבד ואי ביצוע בדיקת נשיפון אינו מונע עריכת בדיקות שכרות הקבועות בחוק.

 

לפי הלכת ארביב יש למסור לידי הנאשם את הטופס המתייחס לזכויותיו באשר לבדיקת המאפיינים. הטופס לא נמסר לנאשם שכן הטופס על שני חלקיו, כולל החלק שיש למסור לנאשם נותר בידי ע.ת.2(ת/7). משלא נמסר לנאשם כי בדיקות המאפיינים שנערכו לו עשויות לשמש כראיה נגדו ניתן לקבל עדותו כי לא ידע שכשל בביצוע בדיקות המאפיינים.

 

שוטרת שפרטיה מופיעים בדו"ח העיכוב לא רשמה מזכר אודות האירוע. דבריו של ע.ת.2 כי שוטרת זו אינה קשורה לאירוע לא הוכחו על ידי המאשימה.

 

באשר לסרטונים, ניתן להבחין בהם בנאשם נחקר בתחנת המשטרה, נשמעים השוטרים הפונים אליו בשאלות ונשמעות תשובות הנאשם. אין ספק מתוכן הסרטונים כי הם קשורים לאירוע נשוא כתב האישום.

 

הנאשם אישר בעדותו כי צולם בתחנת המשטרה על ידי ע.ת.1. מכאן כי הצילומים נעשו בתחנת המשטרה והינם קשורים לאירוע נשוא כתב האישום.

 

שוכנעתי כי ע.ת.1 העביר את כל הסרטונים שצילם לע.ת.2 באמצעות ווטסאפ. גם אם העד לא זכר כמה סרטונים צילם הרי שהעביר את כל מה שצילם. אכן מדובר בצילום של חלק מן האירוע, ואכן לא ברור כיצד הגיעו לע.ת.4, אך על מה ילין הנאשם אם מתוך אותו קטע סרטון שהוגש כראיה, ניתן לאשר גרסתו בדבר אי מתן הסבר בדבר משמעות הסירוב. אדגיש כי גם אם נפל פגם בהליך העברת הסרטונים - בשרשרת העברת הראיה, עדיין יש לתת לסרטונים משקל ראייתי משמעותי שכן מצפיה בהם ניתן להגיע למסקנה כי לא נעשה בהם שינוי או שיבוש וגם ב"כ הנאשם לא טען כי הסרטונים שובשו.

 

על פי דו"ח העיכוב –ת/5 שוחרר הנאשם מתחנת המשטרה בשעה 01:23. לא ברור כיצד סיים ע.ת.2 את הטיפול באירוע בשעה 05:21 כפי שנרשם בת/4 ובאיזה שלב נרשמו כל המסמכים הקשורים לטיפול באירוע. דו"ח הפעולה ת/3 אינו נושא חתימתו של ע.ת.2 לא בעמוד הראשון ולא בעמוד השלישי במקומות בהם אמור היה לחתום ולמלא את השעה המתאימה. בטופס תחקור החשוד נרשם כי הנאשם נחקר בשעה 23:40 בשד' דואני בעוד התחקור בוצע בתחנת המשטרה בשלב מאוחר יותר.

 

לאור כל האמור לעיל, אזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ח, 30 אפריל 2018, במעמד הצדדים

 

 

 

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ