פ"ה 54952-04-15

1.התובע הגיש ביום 30/4/15 כתב טענות שהוכתר "כתב תביעה", ולמעשה מדובר בעתירה למתן צו שיורה לנתבעת להמציא לו את המסמכים הבאים:

א- תלושי שכר לכל תקופת העבודה;

ב- דו"חות ההפרשות לפנסיה ו/או ביטוח מנהלים בגין כל תקופת העבודה.

על פי כתב התביעה, התובע הועסק בנתבעת, בתפקיד מנהל סניף, מחודש מרץ 2002, וביום 30/11/14 החליטה הנתבעת באופן חד צדדי להוציא את התובע לחופשה כפויה. לפי הטענה, בכל תקופת העבודה לא הונפקו לתובע תלושי שכר, למעט שלושה תלושי שכר בודדים. טרם הגשת התביעה נעשו שלוש פניות אל הנתבעת, אולם מכתבי ב"כ התובע נותרו ללא מענה. במכתבו מיום 13/3/15 דרש ב"כ התובע שיומצאו לו "מלוא תלושי השכר בגין כל תקופת עבודתו וכן אישורים עדכניים בגין ההפרשות לקרן הפנסיה" (סעיף 5 למכתב – נספח ג' לכתב התביעה).

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 2/8/15, אליו צורפו תלושי השכר של התובע בתקופת עבודתו בנתבעת (נספח ב'). בנוגע לקרן הפנסיה טענה הנתבעת שהתובע בוטח בקרן פנסיה מקיפה, וצירפה לכתב ההגנה את דו"ח הפרשות מעסיק לקופת גמל עבור השנים 2011 עד 2014 (נספח ג').

3.עוד בטרם התקיים דיון בתובענה הגיש התובע, ביום 24/2/16, בקשה למחיקת התביעה וחיוב הנתבעת בהוצאות. בבקשתו טען התובע כי לאחר שנמסרו לו תלושי השכר התייתר המשך בירור התביעה. התובע ביקש לחייב את הנתבעת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין מאחר שלא היה מנוס להגיש את התביעה לאחר שפניות חוזרות ונשנות לא זכו לכל התייחסות מהנתבעת.

4.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אשר טענה כי אין טעם בהמשך ניהול ההליך לאחר שהמציאה לתובע את כל תלושי השכר, ומשלא התקיים דיון בהליך, הרי שהתנהלות הנתבעת הביאה לחיסכון בהוצאות ובזמן שיפוטי.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. בקובעי סכום זה הבאתי בין מכלול שיקוליי את פניות התובע לנתבעת טרם הגשת התביעה, פניות שלא זכו למענה. אף לא מצאתי בכתב ההגנה או בתגובת הנתבעת טענה לפיה תלושי השכר הומצאו לתובע מדי חודש בחודשו, בתקופת עבודתו בנתבעת. מנגד, יש ליתן את הדעת שתלושי השכר צורפו לכתב ההגנה, ולא התקיים דיון לגופו של הליך.

לצדדים מוקנית, בתוך 15 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער על פסק דין זה בפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.