פ"ה 33345-11-14 יצחקי נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ואח'

בהתאם להסדר דיוני, שהושג בין הצדדים בדיון בבית-הדין הארצי לעבודה, הוסכם על גילוי מסמכים כללי, שיכלול גם "מסמכי קבלתו לעבודה של מר גילי בוחבוט (טופס דיווח על קרובי משפחה ושרשרת האישורים שניתנו להעסקתו בהתאם לנוהל נספח 3); הדיווחים שמילא ד"ר דוד אלמקיס בקשר להעסקת קרובי משפחה מהטופס הראשון ועד 2014; פירוט של העובדים מושא דוח הביקורת מאפריל 2014 ובכלל זה מועד קבלתם לעבודה, המעמד, התפקיד וקרבת המשפחה לעובד החברה. המסמך יהיה תוך השחרת השמות. ככל שהמשיב ירצה לעתור לגילוי השם יעשה זאת באמצעות בקשה לבית הדין האזורי." [פרוטוקול בר"ע 63281-12-14, 18.1.15]. עוד הותר למצות הליכים לגילוי מסמכים ספציפיים, עד 2.2.15, בשים לב ללוח הזמנים שהוסכם, שם. ישיבת קדם משפט, לאחר תצהירים וקבלת עמדתרשות החברות - נקבע לפני, ליום 16.3.15.

בבקשה לגילוי סמכים ספציפיים, שהגיש התובע, בתוך הזמן המוסכם, עתר לגילוי 4 סוגי מסמכים:

1.רשימת כל העובדים (בהשחרת השמות), אשר התקבלו לעבודה בחח"י, בחמש השנים האחרונות והיו להם במועד קבלתם קרובי משפחה בחח"י - יחד עם פרטי פרטים ביחס לכל עובד, כמפורט בבקשת התובע;

2.רשימת כל קרובי המשפחה (בהשחרת שמות) של מר משה לסרי, מנהל משאבי אנוש מחוז צפון בחח"י, המועסקים בחברה משנת 2005 - יחד עם פרטי פרטים ביחס לכל עובד, כמפורט בבקשת התובע;

3.מסמכי הצהרתו של העובד גיא אבו חסירא, בעת קבלתו לעבודה, על קרובי משפחתו המועסקים בחברה ושרשרת האישורים שעבר בהתאם לנוהל העבודה הפנימי;

4.מסמכי ההצהרה של "ששת בעלי השכר הגבוה בחברת החשמל ושל קרובי משפחתם המועסקים בחברה ואשר התקבלו לאחר שנת 2005 ..." - אף זאת תוך השחרת שמות ובצירוף שרשרת האישורים הנדרשת.

חח"י התנגדה למבוקש וטענותיה הן - כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר; לא מדובר בגילוי מסמכים, אלא, ביצירת מסמכים; גדר המחלוקת עניינו ההחלטה שהתקבלה על ידי החברה, בשים לב לאי דיווח התובע על קרבת משפחתו לעובדת החברה, לאחר שהדבר התברר בעקבות מידע שהתקבל ממשרד מבקר המדינה; המידע המבוקש פוגע בזכויות צד שלישי לפרטיות, עם זאת, ציינו, כי : "בחברת החשמל לא מועסקים קרובי משפחה של מר לסרי שהתקבלו לעבודה לאחר שמונה לתפקיד מנהל משאבי אנוש במחוז הצפון, בשנת 2002 ..." [סע' 21.2 לתגובת חח"י].

התובע השיב לתגובת חח"י, ללא רשות. חח"י התרעמה על כך וניתנ לה זכות להתייחס לטענות התשובה של התובע, וכך עשתה, ביום 9.2.15.

לאחר שעברתי על שלל טיעוני הצדדים, דעתי היא, כי - דין הבקשה להידחות. אף אם ניתן לקבל, שהמחלוקת אינה מצומצמת לבחינת טענת "אפליה" רק לעומת מי ששמם הופיע בדיווח שהתקבל ממשרד מבקר המדינה, מובן, כי אין להרחיב את היריעה מעל ומעבר לסביר, והגבולות נבחנים אל מול כתבי הטענות.

צודקת החברה, כי דרישות התובע אינן מכוונות למסמכים ספציפיים, אלא, לקבל פרטי פרטים, הדורשים עיבוד של נתונים שונים והכנת מסמך חדש שישקף אותם.

בכך אין כדי לייעל את הדיון, וזו, הרי, אחת המטרות של הליך "גילוי מסמכים"; על אחת כמה וכמה, כאשר מבוקשים נתונים של 10 שנים לאחור.