פש"ר 27668-02-12,פש"ר 27685-02-12 - פסקדין

בפני בקשת המנהל המיוחד לביטול הליך הפש"ר בעניינם של החייבים.

כעולה מהבקשה, אשר נתמכה עובדתית בתגובת הכנ"ר, החייבים חדלו משלם את צו התשלומים שהושת עליהם עוד בחודש יולי 2013. כמו כן טוען המנהל המיוחד כי לא הוגשו דוחות חודשיים בבדר הכנסות והוצאות החל מחודש דצמבר 2014.

במסגרת תגובתו עומד המנהל המיוחד על הוצאותיהם הגבוהות של החייבים אל מול הכנסותיהם. כעולה מתגובתו, החייבים משתכרים סך של כ-15,000 ש"ח בחודש, ומנגד קיימות הוצאות מופרזות, בפרט לאור העובדה שהוצאות אלו מתייחסות לשני אנשים בלבד. כך, עומד המנהל המיוחד על הוצאות מופרזות בגין שכירות בגובה של 5,000 ₪ לזוג אנשים, סיגריות בסך של 1,000 ₪, מזון וכלכלה לזוג אנשים בסך 4,300 ₪, הוצאות על שיעורי נהיגה של החייב בסך של 1,500 ₪ לחודש וכן הוצאות רכב, מכשיר לסינון מים בסך של 500 ₪, הוצאות "חד פעמיות" שאינן נצרכות כגון נופש במלון, מתנות לנכדה בסך של כ-1,000 ₪, ועוד.

בתגובת החייבים הועלו טענות מן היקב ומן הגורן בדבר נצרכות ההוצאות. כך למשל נטען כי השכירות הגבוהה (אשר עוד הוסף כי הדירה ממוקמת ב"שכונת פשע" ביפו), נובעת מהמחירים באזור וכי אין לכך תחליף, כי הוצאות הכלכלה הינן סבירות, כי הנסיעה לנופש מומנה בחלקה על ידי מקום עבודתו של החייב והוא היה מחויב להשתתף בה, ועוד.

כן עמדה החייבת על כי הכנסות התא המשפחתי עומדות על הסך של 12,700 ₪.

אשר לעניין היעדר התשלום נטען כי בעבר, בשנת 2013, הגישו החייבים בקשה להפחתת התשלום, אשר מסיבה כלשהי לא נדונה עד היום, ולכן נמנעו החייבים מלשלם. עוד נטען כי אי הגשת הדוחות החודשיים נבעה מדיכאון בו הייתה שרויה החייבת.

ביום 6.6.15, נוכח המלצת הכנ"ר, הוצע לחייבים לבוא בדברים עם המנהל המיוחד על מנת להגיע למתווה מוסכם. נראה כי כזאת לא נעשה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי בטיעוני החייבים נימוק המצדיק את חוב הפיגורים הגדול. אין כל מקום בו חייבים יעשו דין לעצמם, ובמשך שנתיים ימים לא ישלמו כלל את צו התשלומים החודשי. אף לו סברו החייבים כי מדובר בצו גבוה, ואף לו טרם ניתנה החלטה בבקשתם להפחת התשלום, לא היה כל מקום להימנע מתשלום כליל. ודוק, לכל הפחות יכלו החייבים לשלם חלק מן השוברים בחלק מן החודשים, ולו עד לסכום אליו עתרו להפחית. ברם, כזאת לא נעשה.

כמו כן, נראה כי עד למועד זה לא טרחו החייבים להמציא את הדוחות החודשיים החסרים, וזאת אף מקום בו החייבת כתבה בעצמה את חלק מהתגובות בתיק, בפירוט רב ועל פניו עמודים רבים, דבר המלמד כי יכלה גם יכלה לנצל פרק זמן זה על מנת להשלים את הגשת הדוחות.

בנוסף, לאור הוצאות החייבים אל מול הכנסותיהם, אשר בחלקן הינן מופרזות (וראו פירוט לעיל. כך למשל ניתן לעבור דירה ולצמצם משמעותי הוצאה זו, כמו גם לחסוך בהוצאות מופרזות אחרות) אין לי אלא לקבוע כי צו התשלומים, העומד כיום על הסך של 800 ₪ לכל חייב, הינו מאוזן, ואין מקום להפחיתו רטרואקטיבית.

בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, ונוכח מצבם הבריאותי של החייבים, אשר נראה כי אכן הינו מצב בריאותי רעוע, מצאתי ליתן לחייבים הזדמנות אחרונה לתקן את כלל מחדליהם בהליך, ברם באופן אשר יעביר את הנטל אל כתפיהם, וזאת כדלקמן:

ההליך יבוטל, אולם הוראת הביטול תיכנס לתוקף ביום 8.9.15, אלא אם החייבים יפעלו להסרת מחדליהם בתנאים שיפורטו להלן, ותוגש עד למועד זה הודעת המנהל המיוחד לפיה החייבים עמדו בתנאים אלו.

ואלו התנאים:  

1. ישולם סך של 10,000 ₪ על חשבון צו התשלומים וזאת בתוך 45 יום מהיום.