פש"ר 2029-05 גולדשמיד נ' זיו ואח' - פסקדין

1.ביום 4.2.15 התקיים דיון בעניינו של החייב. לדיון זה התייצבו החייב ובא כוחו, בא כוח הכנ"ר, הנאמן, עו"ד אורלי גלמן ב"כ הנושה דיל שוהם, עו"ד יורם בן פורת בשם הנושים אבי דן ודוד זאדה, נציג הנושה אשקלית חמיפוד, ועו"ד גור בשם הנושה מרדכי מלר.

2.עובר לדיון הגיש הנאמן חוות דעת, בה פירט נתונים הקשורים לחייב וכן לניסיון שהיה להגיע להסדר. מהדברים שנשמעו בדיון עולה, שכיום לא קיים רוב של נושים, הן מבחינת נשייה והן מבחינת כמות, המסכים להסדר אותו מציע החייב. הנאמן בדבריו חזר והדגיש את העובדה, כי מדובר בחייב שהתנהל בחוסר תום לב מוחלט, הן לפני כניסתו להליך הפש"ר והן בזמן ניהול ההליך עצמו, כאשר בין היתר החייב יצר חובות חדשים, לא עמד בתשלומים החודשיים, לאחרונה הפסיק לשלם תשלום כלשהו לקופת הכינוס ולא הגיש דוחות חודשיים מזה שנים.

3.אמנם, החייב הוסיף לקופת הכינוס סכום של 50,000 ₪ כמקדמה עבור ההסדר אותו הציע לנושים, כאשר בית המשפט הורה כי בשלב זה הסכום לא יוחזר לחייב, אולם מדובר בסכום שיש בו כדי לכסות 20 תשלומים חודשיים כאשר החוב בגין אי תשלום תשלומים חודשיים עומד על 190,000 ₪, זאת בהתאם לדוח שהגישה עו"ד גלמן, על פי נתונים מאתר הכנ"ר.

4.הנאמן טען עוד, כי כיום עומדות שתי אפשרויות על הפרק: האחת, קבלת ההסדר; השנייה, ביטול ההליך, שכן ההליך חודש לאחר שנמחק עקב התנהלות החייב אך ורק כדי לאפשר לחייב להגיע להסדר עם נושיו.

5.במסגרת הדיון טענו הצדדים בלהט רב באשר לנסיבות הנוגעות להתנהלות החייב, הן בתחילת ההליך והן לאחר מכן. לטעמי, לאחר ששקלתי את הדברים, אין כיום רלבנטיות רבה לטענות אלה, זאת לאור התנאים שנקבעו בעת שחודש ההליך בפעם השנייה.

6.כדי לסבר את האוזן, ההליך החל בשנת 2005 וכבר ביום 14.6.06 ביטל בית המשפט את ההליך וזאת מאחר שהחייב לא שילם תשלומים חודשיים ולא הגיש דוחות כפי שהורה לו בית המשפט, והכנ"ר עצמו עתר לבית המשפט וביקש לבטל את ההליך. כמו כן ציין בית המשפט באותה החלטה, כי לאחר שהחייב נחקר, עלה שישנם עניינים הדרושים בדיקה מעמיקה, בעקבותיה ייקבע נושא תום ליבו של החייב ודרך התנהלותו העסקית. בית המשפט באותה החלטה אפשר לחייב לתקן את דרכיו ולצורך כך עיכב את ביצוע החלטת ביטול צו הכינוס עד ליום 2.7.06.

7.ביום 18.9.08 הגיש המנהל המיוחד, כתוארו אז, בקשה להחיות את התיק כאשר הוא מפרט טענות רבות שעלו כנגד החייב באשר להתנהלותו והחשד למעשה הונאה ומרמה. במסגרת זו ביקשה המנהל המיוחד להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית כנגד החייב בגין עבירות על דיני פשיטת הרגל, להורות למשטרה לחקור אודות נכסי החייב ולברר האם הוא הבריח נכסים נוספים מעבר לאלה שהוברחו על ידו כפי שהצביע המנהל המיוחד בדוח שערך. משמעות הדברים היא, כי מטרת החייאת ההליך הייתה כדי להוסיף להעמיק ולחקור בדבר התנהלותו הקלוקלת של החייב, שלדעת המנהל המיוחד הצביעה על ביצוע עבירות פליליות.

8.בדיון נוסף שהתקיים בפני בית המשפט ביום 31.1.11 קבע בית המשפט כי החייב לא התייצב לדיון והורה על ביטול ההליך. חלפה חצי שנה והחייב הגש בקשה לבטל את החלטת בית המשפט מתוך טענה כי לא ידע על כך שמתקיים דיון וההזמנה נשלחה לכתובת שאינו מתגורר בה. ביום 12.7.11 קבע בית המשפט כי אין מקום לבטל את החלטתו בדבר ביטול ההליך. הוסיף וקבע בית המשפט, כי לטעמו ההחלטה מוצדקת לגופו של עניין, אולם יש לשקול אם תצמח תועלת לנושים מכך שהחייב יוסיף לקופת הכינוס סכום של 150,000 ₪. לעניין זה ביקש בית המשפט את תגובת המנהל המיוחד תוך 45 יום.