פש"ר 1809-07 כהן ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

1. בפני בקשת אשר הגישה המבקשת, במסגרתה מתבקשת בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו מיום 18/11/14. בהחלטה הנ"ל קבעתי כי מאחר והמבקשת לא המציאה את המסמכים אשר התבקשו על ידי המשיב 1, הנאמן (להלן: "הנאמן") בבקשתו מס' 31, יש לקבל את עתירותיו וביניהן ביטול החלטת הנאמן בתביעת החוב של העירייה; החזר הסכום ששולם לקופת הכינוס; ביצוע בדיקה מחודשת של תביעת החוב.

2. המבקשת בבקשתה אינה מכחישה את העובדה כי המסמכים המבוקשים לא הומצאו במועדם. עם זאת טוענת כי הסיבה בגינה לא הומצאו המסמכים אינה נובעת מזלזול אלא בשל חופשת לידה של עורכת הדין המטפלת בתיק וכן לנוכח מצוקות כוח האדם שנבעו ממבצע צוק איתן, והכל כמפורט בבקשה. עוד טוענת המבקשת כי הסנקציה שניתנה הינה חריפה מדי.

3. הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשה. הנאמן טוען כי הצורך בביטול ההכרעה בתביעת החוב נבע בשל הטעייה של המבקשת; כי הבקשות בעניין זה הוגשו מספר חודשים רב לפני שניתנה החלטה במהלכם אף נוהל משא ומתן ולא הייתה כל מניעה להציג את המסמכים במהלך חודשים אלו; כי ניתן היה לחסוך את כל הצורך בבדיקה מחודשת של תביעת החוב אם המשא ומתן היה עולה יפה; כי המבקשת מפרה אף את החלטת בימ"ש מיום 18/11/14 שכן לא השיבה את הדיוודנד שחולק; וכן כי לא מתקיימים התנאים לעיון מחדש. הכנ"ר מצטרף לעמדת הנאמן.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הנני דוחה את הבקשה.

5. רק לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכות בדבר עיון מחדש בהחלטות במסגרת תיק פשיטת רגל, ראו רע"א 320/15 איריס דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (14/4/15) [פורסם במאגרים]: "לגופו של עניין, סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל מקנה לבית המשפט סמכות "לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו", אולם כפי שנפסק לא אחת על בית המשפט להפעיל סמכותו לעניין זה בזהירות, על מנת שלא לכרסם בעיקרון סופיות הדיון (ראו למשל רע"א 2384/14 שחורי נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פיסקה 8 (7.7.2014) (להלן: עניין שחורי); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 40 (מהדורה שלישית, 2010)). עוד נפסק כי הגשת בקשה לעיון חוזר "יש לה מקום רק אם חל שינוי במצב או התבררה עובדה חדשה, שלא הובאה לידיעת בית המשפט בעת הדיון המקורי, ש'אחרת יהא בפניה משום שימוש לרעה בהליך משפטי'" (ראו ע"א 341/82 בר דרור נ' כסיף, פ"ד לז(3) 729, 736 (1983); עניין שחורי, שם)".

6. במקרה שלפנינו כלל לא נטען לקיומה של עובדה חדשה או לשינוי בנסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה. כל שנטען בבקשה יפה, אם בכלל, לבקשות להארכת מועד ו/או בקשות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אולם זה אינה הבקשה שבפניי. בבקשה שהייתה בפניי במקור (בקשה מס' 31), ניתן למבקשת די והותר זמן להגיש את אותם מסמכים; התנהל המשא ומתן בין הצדדים; איש לא מנע מהמבקשת לעתור להארכת מועד להגשת המסמכים, אם אכן עורכת הדין המטפלת הייתה בחופשת לידה ו/או מבצע צוק איתן הצדיק זאת. לפיכך סבורה אני כי כלל לא התקיימו נסיבות המצדיקות עיון מחדש בהחלטה, וראו המשך ההחלטה במקרה איריס דוויק הנזכר לעיל: "כפי שקבע בצדק בית המשפט המחוזי, המבקשת לא הציגה בבקשתה לעיון חוזר עובדה חדשה ואף לא הצביעה על שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה הראשונה. אדרבה, כל טענותיה של המבקשת הן בבקשה לעיון חוזר והן בבקשה דנן הן טענות ערעוריות מובהקות המופנות כלפי ההחלטה הראשונה. המבקשת איחרה את המועד לערער על החלטה זו ואין בכך כדי להקנות לה זכות להעלות את השגותיה עליה במסגרת בקשה לעיון חוזר ולעקוף בכך את הוראות סדרי הדין (ראו והשוו רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה, [פורסם בנבו] פיסקה 5 (3.6.2013); רע"א 6720/13 סופר מדיק (מדיק לייט) בע"מ נ' Anton Hubner gmbh, [פורסם בנבו] פיסקה 2 (16.10.2013)".

7. בנוסף ולחלופין, איני סוברת שהסנקציה הינה חריפה מדי, כטענת המבקשת. יש לזכור כי בית המשפט הורה על בדיקה מחודשת של תביעת החוב, לאחר שיוחזר הדיוודנד ששולם. הווה אומר, למבקשת תהא הזדמנות להציג את מסמכיה במסגרת בדיקת תביעת החוב המחודשת. לא נסתם הגולל מעל טענותיה ואלו יתבררו לגופו של עניין. על המבקשת להקפיד בפעמים הבאות לעמוד במועדים שנקצבים על ידי בית המשפט, וכך תחסכנה בקשות מיותרות. עוד אוסיף כי טרם נסתם הגולל על קיום הדברות בין הצדדים, ומאחר והדיוודנד טרם הושב (ויש להשיבו ללא דיחוי נוסף) – ניתן עדיין להגיע להבנות בתיק זה ובדרך זו לחסוך את ההשבה והבדיקה המחודשת של תביעת החוב.

8. על מנת לעודד את הצדדים לפסוע בדרך זו, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ה, 22 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.