אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פש"ר 1102-03-12 עזרן(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

פש"ר 1102-03-12 עזרן(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

תאריך פרסום : 10/11/2015 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי באר שבע
1102-03-12
03/11/2015
בפני השופט:
אריאל חזק

- נגד -
מבקשים:
שלמה הרי עזרן (אסיר)
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
2. איל גונן (מנהל מיוחד)

פסק דין
 

 

מדובר בבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב, שהוגשה מטעם משרד האוצר – אגף המכס ומע"מ (להלן: "המבקש").

 

רקע כללי

נגד החייב ואחרים הוגש כתב אישום בגין עבירות מס בבית המשפט השלום בבאר שבע .ביום 15/10/13 ניתנה בתיק הכרעת הדין על ידי כבוד השופט רוזין, והחייב הורשע. ביום 24/12/13 ניתן גזר הדין, במסגרתו הושתו על החייב 6 שנות מאסר בפועל לרבות עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 1,000,000.

החייב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ובמסגרת הערעור, נותרה הכרעת הדין על כנה , ועונשו של החייב הופחת לחמש שנות מאסר בפועל, .החייב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ובקשתו נדחתה.

ביום 26/12/11 הוגשה בקשת החייב למתן צו כינוס וביום 1/3/12 ניתן צו כינוס לנכסי החייב במסגרת התיק דנן.

מכאן בקשת המבקש – מע"מ אשר מתנגד לכך שהחייב יוכרז כפושט רגל, ומבקש שצו הכינוס יבוטל.

 

 

 

 

טענות המבקשמע"מ

לטענת המבקש, מדובר במקרה חמור של חייב שהינו עבריין אשר הורשע בדין, במאות עבירות מס חמורות ויצר חובות לרשות המיסים, בחוסר תום לב חמור, והוא אינו זכאי לקבלת הגנת פקודת פשיטת הרגל ובוודאי שאינו זכאי לקבלת הפטר.

המבקש טען כי החייב היה אחד מציריה המרכזיים של פרשת חסרת תקדים בהיקפה, של הפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומים של מיליוני שקלים, במטרה להונות את המדינה ולקבל במזיד סכומי כסף של מיליוני שקלים.

עוד טען המבקש כי החייב חויב בשומות כפל מס לפי סעיף 50 לחוק מע"מ בשל הוצאת חשבוניות מס שלא כדין בהיקף נרחב על שם מספר חברות, למרות שלא היה מורשה לעשות כן ובלא שהייתה כל עסקה בין החברות.

תביעת החוב בתיק הפש"ר הוגשה על סך 27,069,073 ₪ והיא כוללת את חוב המס בדין קדימה בסך של 17,844,368 ₪ בו חויב החייב בשנת 2011. החייב הגיש ערעור על חוב זה, בבימ"ש המחוזי בבאר שבע, אולם ההליך נמחק מחוסר מעש. חוב נוסף שפורט בתביעת החוב הינו חוב בגין כפל מס בסך 4,708,688 ₪ בו חויב החייב בשנת 2009, וגם בגין חוב זה הוגש ערעור על ידי החייב אשר נידון ונדחה .

המבקש הוסיף וטען כי חובותיו של החייב הינם סופיים וכך גם ההליכים הפליליים נגדו.

לטענת המבקש על חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל להיות תם לב בכל שלב בהליך, כשהתנהלות חסרת תום לב ביצירת החובות עשויה להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל. לטענת המבקש, החייב הציג בבקשתו לצו כינוס מצג של אדם תם לב אשר הסתבך בשל נסיבות שלא היו תלויות בו כשהוא מנסה במשך שנים לעלות על דרך המלך, אולם מדובר במצב שונה לחלוטין, של אדם שבמשך שנים התנהל באופן עברייני ואף הורשע בדין, לפיכך אינו זכאי לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל.

עוד הוסיף המבקש וטען כי על פי נתוני אתר האינטרנט של כונס הנכסים הרשמי, בין השנים 2004-2008 היה מצוי החייב בהליכי פשיטת רגל אשר בוטלו בסופו של יום עקב ניצול לרעה של ההליכים. בדבריו ציין המבקש כי חלק נכבד מהעבירות בהן הורשע החייב בוצעו במהלך שנים אלו.

 

עמדת המנהל המיוחד

לטענת המנהל המיוחד, יש לחלק את הנושים לשלוש קבוצות - נושים שהם רשויות, כגון מע"מ, נושים שאינם מעורבים בפעילות הבלתי חוקית של החייב ונושים שמעורבים בפעילות הבלתי חוקית של החייב. לטענת המנהל המיוחד יש להכריז על החייב כפושט רגל מתוך הכרה כי החייב לא יופטר מחובותיו לקבוצות הנושים הראשונה והשלישית.

המנהל המיוחד הוסיף וטען כי על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל, חייב שיצר חלק מחובותיו במרמה וחלק מחובותיו שלא במרמה, כגון במקרה דנן, יש להכריז עליו כפושט רגל. עוד לטענתו תקנת הציבור הינה כי החייב יוכרז פושט רגל , היות ולחייב נושים אשר חלקם הגדול הינם נושים תמי לב.

המנהל המיוחד הציע כי החייב יוכרז כפושט רגל תוך הטלת צו תשלומים חודשי בסך 5,000 ₪ כאשר מחצית הסכום תשולם לטובת נושי החייב ומחציתו השנייה לטובת החוב לרשויות המיסים.

 

טענות החייב

לטענת ב"כ החייב, מלבד התנגדות המבקש, לא הוגשה כל התנגדות נוספת על ידי מי מנושיו של החייב וזאת על אף שהוא מצוי בהליך במשך כשלוש וחצי שנים. ב"כ החייב טענה כי החייב שוחרר לאחרונה מהמאסר, וכעת הוא מצוי בהליך שיקומי. לדבריה, החלטה שלא להכריז על החייב כפושט רגל משמעותה הטלת סנקציה נוספת על החייב, לאחר ששילם את חובו לחברה.

לטענת ב"כ החייב, חובותיו של החייב אשר הוצהרו, הנם חובות שנוצרו לפני שנת 2004 ומקורם בהסתבכות כלכלית בשל קריסת עסקיו של החייב בעטים הוגשה על ידי החייב בקשה להכרזתו כפושט רגל במסגרת תיק פש"ר 5376/04 בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע. לדבריה, החייב אף הוכרז ביום 28/6/2005 כפושט רגל, אולם ההליכים בוטלו ביום 23/10/2008 היות והחייב לא עמד בצו התשלומים החודשי בשל העדר יכולת כלכלית. לטענת ב"כ החייב, בעת הגשת בקשתו למתן צו כינוס בתיק זה, ידע אמנם החייב על דרישת תשלום כפל המס, אך הוא הגיש ערעור על ההחלטה . לטענת החייב הוא הורשע בטרם הוכרע הערעור, ובשל כך אי פירוט החוב למע"מ. עוד נטען כי 42 נושיו של החייב אינם קשורים באופן כלשהו לחוב למע"מ וחובות החייב כלפיהם נוצרו בתום לב.

עוד נטען בתגובת החייב כי תביעת החוב אשר הוגשה על ידי מע"מ טרם נבדקה והוכרעה ולחייב יש השגות לגביה, היות והסכום בתביעת החוב אינו תואם לסכום בהכרעת הדין. לדברי ב"כ החייב, החוב למע"מ אינו החוב העיקרי בין חובות החייב, ויתר חובותיו של החייב נוצרו כאמור בתום לב במסגרת פעילות לגיטימית.

עוד נטען, כי על אף שחלק מחובותיו של החייב מקורם בפעילות בלתי חוקית, עדיין זכאי החייב להגנה במסגרת פקודת פשיטת הרגל , והרשעתו של החייב אינה שוללת לכשעצמה את תחולת הפקודה ויש לבחון את נסיבות המקרה הקונקרטי. עוד נטען כי ריצוי המאסר על ידי החייב עולה כדי מיצוי מלוא חובו של העבריין לחברה בגין מעשה העבירה ולכן טענה ב"כ החייב כי מניעת החייב מלחסות תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל הנה בבחינת הטלת סנקציה נוספת באופן בלתי מידתי.

 

 

 

עמדת הכונס הרשמי

עמדת ב"כ הכונ"ר היא כי יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל של החייב ואין לקבל את הטענה כי יש להכריז על החייב כפושט רגל מפאת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. לטענת הכנ"ר, בתגובתו המפורטת והמנומקת , החייב ביצע את העבירות עד שנעצר, ומאז ששוחרר עבר זמן קצר מאוד. הכנ"ר הפנה בהקשר זה לאמור בגזר הדין בעניינו של החייב ביחס לביצוע העבירות סמוך למעצרו של החייב.

ב"כ הכונ"ר התייחס לכך שבענייננו ביצע החייב את העבירות מאות פעמים במשך שנים בהיותו מודע לתוצאות מעשיו. כמו כן, צוין כי יש לתת משקל להיבט ההרתעתי של עברייני מס פוטנציאלים.

עוד טען ב"כ הכונ"ר בתגובתו כי בקשת החייב למתן צו כינוס הוגשה לאחר הגשת כתב האישום נגדו וכן כי החייב היה נתון באותה עת במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. בתגובת ב"כ הכונ"ר צוין כי מעיון במצבת הנשייה של החייב, עולה כי מרבית חובותיו הינם בדין קדימה לרשויות המס ובסופו של יום לא יקבלו נושיו האחרים סכומים משמעותיים, כך שהותרת החייב בהליך פשיטת הרגל לא תניב כל תועלת ממשית לשאר נושיו. ב"כ הכונ"ר בתגובתו טען כי יש להבדיל את נסיבות המקרה דנן מהנסיבות בפש"ר 6668-12-11 שיכמן נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 18/3/2013 - להלן: "פסק הדין בעניין שיכמן") היות וסך הנשייה בפסק הדין בעניין שיכמן כלפיי המערערת עמד על 5.5% מסך החובות ואילו במקרה זה , מודה החייב בנשייה של 30% מצד המבקש.

ב"כ הכונ"ר טען כי במקרה זה החייב הוציא חשבוניות פיקטיביות, חלקן בנוגע לעסקאות אשר לא נתקיימו, ובכך יצר את חובותיו למבקש תוך זלזול בו, עוד צוין כי הוצאת חשבוניות פיקטיביות כמוה כהקמת עסקי שווא.

עוד צוין כי במקרה זה יהיה מוצדק להטיל סנקציה על החייב, היות ומדובר במספר רב של עבירות בעלות אופי כלכלי, בהיקף גדול מאוד במשך תקופה ארוכה שנמשכה שנים ואף הוטל על החייב לשלם קנס. כמו כן, צוין כי מדובר בעבירות שעל פי פסק הדין הפלילי מהוות "מכת מדינה", ופוגעות באופן קשה בכלכלת המדינה. בנוסף, צוין כי אין לתת מקום לשיקולי חלוף הזמן, מאז ביצוע העבירות, היות והחייב ביצע את העבירות עד אשר נעצר, ומאז שחרורו המוקדם עבר זמן קצר. מעבר לכך ציין ב"כ הכונ"ר כי החייב ביצע חלק מהעבירות בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל הקודם. לפיכך טען ב"כ הכונ"רכי יש לדחות את בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.

 

ביום 8/10/15 התקיים בפניי דיון, ובו טענו ב"כ הצדדים טענותיהם.

 

 

 

 

דיון והכרעה 

כללי:

כנגד החייב התנהלו הליכי פשיטת רגל קודמים, במסגרת תיק פש"ר 5376/04, ובהחלטת כבוד השופטת אבניאלי מיום 23/10/08, בוטלו ההליכים, נוכח מחדלי החייב (להלן: "הליך פשיטת הרגל הקודם").

ביום 1/3/12 ניתן צו לכינוס נכסי החייב בתיקנו, והושת עליו תשלום חודשי בסך 500 ₪.

החייב טרם הוכרז כפושט רגל.

ביום 22/10/12, הגיש מע"מ – המבקש, את התנגדותו להכרזת החייב כפושט רגל, בין היתר לאור העובדה כי חובותיו של החייב נוצרו תוך ביצוע עבירות מס חמורות, בגינן הורשע החייב.

במסגרת בקשת החייב לצו כינוס, הצהיר החייב על חובות בסך 15,036,363 ש"ח לטובת 42 נושים, אולם הוא לא הצהיר על החוב כלפי מע"מ.

על פי הנתונים שהציג ב"כ הכנ"ר בתגובתו, נגד החייב הוגשו 21 תביעות חוב בסך 46,911,294 ₪, ובהן תביעת חוב מתוקנת של מע"מ בסך 27,069,073 ₪ בדין רגיל מתוכה חוב בדין קדימה בסך 17,874,368 ₪. כן הוגשה תביעת חוב מטעם מס הכנסה אשקלון בסך 9,909,993 ₪, מתוכה חוב בדין קדימה בסך של 3,303,807 ₪.

התנגדות מע"מ הוגשה לאור הרשעתו של החייב מיום 15.10.13 במסגרת ת"פ 38119-03-11 מדינת ישראל נ' ברנס ואח'. בהכרעת הדין, צוין כי, במהלך תקופה של כשלוש שנים, בין דצמבר 2007 עד דצמבר 2010, היה החייב מעורב בפעילות עסקית לכאורה, בשבע חברות שונות בכ- 42 תחומי פעילות שונים. סכום העסקאות שבוצע באמצעות החברות האמורות, עמד על סך של 65,767,829 ₪. החייב הורשע בהכרעת הדין, בין היתר, במאות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ולפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

יוער כי בקשת החייב למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל הוגשה לאחר שהוגש כתב האישום במסגרת ההליכים הפלילים כאמור לעיל, עת שהה החייב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

 

המסגרת הנורמטיבית:

התנאים לבקשת חייב לפשיטת רגל ולכינוס נכסים על נכסיו קבועים בסעיפים 17 ו-18 לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי החלטת בית המשפט לדחות בקשת חייב לפשיטת רגל תהא לאחר ששוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כאשר החייב יכול לפרוע את חובותיו.

הליך פשיטת הרגל נועד מחד גיסא לדאוג לאינטרס הנושים שיקבלו את חלקם מקופת הכינוס בדרך המהירה והיעילה ביותר, ומאידך גיסא תכליתו לדאוג לאינטרס החייב ושיקומו, דהיינו, חייב שאינו מסוגל לשלם את חובותיו, יוכל לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר בסופו של ההליך. יחד עם זאת, אינטרס החייב כפוף לעקרון תום הלב.

מן הכלל אל הפרט:

במקרה דנן, אין מחלוקת כי החייב עסק בפעילות בלתי חוקית בהיקפים אדירים והוא אף הורשע בדין בשל כך. חובותיו של חייב למע"מ, נבעו כתוצאה מהפעילות הבלתי חוקית של החייב, בכך שהחייב הוציא חשבוניות פיקטיביות, חלקן בנוגע לעסקאות אשר כלל לא נתקיימו.

כאמור מדובר בחייב שהורשע בדין במסגרת הליך פלילי במאות עבירות על פי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, ואין מדובר על מעשה חד פעמי אלא במעשים רבים שנמשכו על פני מספר שנים.

בהכרעת דינו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 15.10.13 במסגרת ת"פ 38119-03-11 מדינת ישראל נ' בראנס ואח', נקבע בעניינו של החייב בין היתר כדלקמן:

"המדובר בנאשמים שעסקו במשך שנים בסחר ובהפצה של חשבוניות פיקטיביות במגוון שיטות פעולה והיקף חסר תקדים במעשיהם גרעו הנאשמים מקופת המדינה תשלומי מיסים בסכומי עתק... "עבירה גוררת עבירה" – העבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות הביאו את הנאשמים לביצוען של עבירות נוספות על מנת להקטין את תשלום המע"מ שגדל משמעותית בחברות מהן הוציאו את החשבוניות, לא אחת ניכו הנאשמים מע"מ תשומות שלא כדין... הנאשמים לא בחלו בשום אמצעי להמשיך הסחר בחשבוניות לרבות השתלטות בדרכים פסולות על חברות ואף הקמת חברות לשם הפצת החשבוניות הפיקטיביות" (הכרעת הדין עמ' 431-432).

 

בפסק הדין בערעור שהגיש החייב בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע (ע"פ -9645-02-14 בראנס נ' מדינת ישראל , דחה ביהמ"ש המחוזי את ערעור החייב על הכרעת הדין שניתנה בבימ"ש השלום ותקופת המאסר הופחתה בערעור משש שנים לחמש שנים.

החייב הגיש כאמור בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון דחה בקשתו.

 

במקרה דנן, ביצע החייב עברות רבות מאוד ובעלות אופי כלכלי, בהיקף גדול מאוד, על פני תקופה שנמשכה שנים ואף הוטל עליו לשלם קנס. מדובר בעבירות הפוגעות באופן קשה בכלכלת המדינה, ומדובר באי חוקיות העולה כדי פגיעה משמעותית בתקנת הציבור.

 

לטענת החייב הרשעתו בפלילים, אין די בה כדי לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל ובדבריו הפנה לע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי (להלן: " פסק דין בנבנישתי").

 

אין לקבל את ניסיון החייב לחסות תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל על בסיס הקביעות שנפסקו בעניין בנבינשתי.

בפסק הדין בעניין בנבנישיתי נקבע בין היתר כי :

 

"נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על נושים ושיקומו של החייב, תישלל ההגנה של הפקודה רק באותם מקרים שמדובר בהם באי חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. אמת, הפרת חוק כזו אינה רצויה ועומדת בנגוד לשלטון החוק, אולם לצרכי הפקודה ותכליתה יש למנוע תחולת הפקודה רק באותם מקרים שבהם אי החוקיות שמדובר בה נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור". (שם, עמ' 208).

 

בענייננו מדובר בחייב שהורשע במספר רב של עבירות – כ-650 במספר – ובהיקף סכומים אדיר כפי שפורט לעיל . העבירות בוצעו לאורך תקופה של 4.5 שנים .

בנסיבות האמורות לעיל ונוכח העובדה שקיים קשר ישיר בין עבירות החייב לחובותיו, לא יהיה מקום להותיר החייב תחת צו כינוס .

יודגש כי מדובר בחייב שעפ"י הכרעת הדין בה הורשע, ביצע עבירות עד שנת 2011 ובנסיבות אלה לא ניתן לומר כי חלף זמן רב מאז ביצוע העבירות וכי חלוף הזמן יאפשר הכרזת החייב כפושט רגל. בנסיבות העניין ולאחר הרשעת החייב בעבירות הנוגעות לסכומים בהיקפים גדולים ביותר לא יהיה מקום ליתן כל משקל לטענותיו כי יש להותירו בהליך הפש"ר מאחר וקיימות בפיו טענות כנגד תביעות החוב שהוגשו בידי רשויות המס .

בנוסף מדובר בחייב שידע על דרישת החוב של מע"מ בסך של מליוני ₪ אך על אף זאת נמנע בחוסר תום לב מובהק מלפרט החוב בבקשתו לצו כינוס .

החייב ביקש לתמוך טענותיו גם בעמדת הכנ"ר כפי שהובעה בע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' הכונס הרשמי ואח'.

מדובר בפסק דין שדן במקרה בו ביצע החייב פעולת אלימות חד פעמית ועובדות המקרה אינן דומות כלל למקרה נשוא דיוננו שבו ביצע החייב מאות עבירות מס חמורות על פני שנים.

גם ניסיונו של החייב לעשות שימוש בקביעות ביהמ"ש העליון בפסק הדין בעניין ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן (ניתן ביום 11.1.15) לא יצלחו . באותו מקרה דובר בחייב שמצבו הבריאותי לא היה שפיר ויכולת הפרעון שלו היתה דלה ביחס לחובותיו. בנוסף, באותו פסק דין קבע ביהמ"ש העליון בכל הנוגע לחייב בין היתר כדלקמן:

"לא הוכח כי שיכמן נהג בחוסר תום לב בשלב יצירת החובות או בכלל, בשים לב למובנו של מונח זה לצרכי הפקודה, כך למשל לא נמצא כי חובותיו נוצרו תוך זלזול בנושיו או כי הקים עסקי שווא".

 

בענייננו, בניגוד למקרה שנדון בפסק הדין בעניין שיכמן, דובר בחייב שחובותיו נוצרו תוך הקמת עסקי שווא תוך זלזול בנושיו ויצירת חובות כבדים ביותר כלפי אותם נושים. בנוסף בפסק הדין בעניין שיכמן החוב כלפי המהמערערת עמד על כ5.5% מכלל החובות ובענייננו מודה החייב שהחוב למע"מ עומד על כ- 30% מסך חובותיו (סעיף 17 לתגובת החייב )

 

כאמור , כי אין מקום לטעמי, לשיקולי חלוף הזמן מן הטעם כי הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות על ידי החייב ועד היום, הינו זמן קצר ביותר, ביחס לגובה חובותיו. גם הזמן שמאז יום שחרורו המוקדם של החייב, מעונש המאסר, הינו זמן קצר ביותר.

יתר על כן, החייב ביצע חלק מהעבירות בעודו מצוי בהליך פשיטת הרגל קודם , עובדה שתעיד באופן מובהק על כך שלא יהיה מקום לקבל בקשתו .

יובהר כי בענייננו לא ניתן יהיה להתעלם גם מההיבט ההרתעתי של הרתעת עבריינים פוטנציאליים מלבצע עבירות דומות , תוך תקווה לחסות תחת צו פשיטת הרגל מייד עם שחרורם מן הכלא .

לאור האמור, ולאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפני ושמעתי את טענות הצדדים, אני קובע כי דין בקשת מע"מ להתקבל,ואין מקום לקבל עמדת המנהל המיוחד כפי שהציע, להכריז על החייב כפושט רגל ולהחריג מההפטר, בבוא הימים, את חובותיו של החייב כלפי רשויות המיסים וכלפי הנושים אשר חובם נגוע באי החוקיות, לא לשם כך נועדו הליכי פשיטת הרגל, כמפורט לעיל.

לפיכך אני מורה על ביטול צו הכינוס וביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב בתיק דנן, מן הטעם שבקשת החייב הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה, וכן כי המדובר בחובות אשר מקורם בעבירות שנעברו על ידי החייב והן נגועות באי חוקיות הנוגדת באופן מהותי  את תקנת הציבור.

אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

  1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתן ביום 1/3/2012 להגנתו של החייב – בטלים.

  2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.

  3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

  4. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15 (ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981 . כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.

  5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין. ככל ולא נבדקו תביעות החוב, יועברו הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

  6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת המנהל המיוחד.

  7. המנהל המיוחד משוחרר מתפקידו ככונס לנכסי החייב.

     

    המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, 3.11.15, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ