פר"ק 60300-03-15

בקשה להורות לחברה המצויה בהליכי פירוק, לשלם למבקש עבור שירותי חומרה ומחשוב שסיפק לחברה בחודשים 1-3/15 סך 3,650 ש"ח בצירוף מע"מ ולחילופין להשיב לידי המבקש הציוד השייך לו.

החברה, טרם פירוקה, סיפקה שירותי אחסנה בחצרים מושכרים בעיר אשדוד. משרדיה של החברה מוקמו אף הם בחצרים אלה ומשום נוהלו עסקיה.

המבקש מנהל עסק של שירותי מחשוב ומוצרי צריכה נלווים, סיפק לחברה שירותי מחשוב כלליים וציוד היקפי. בתום כל רבעון הוגשה חשבונית לתשלום אשר נפרעה. התשלום של הרבעון האחרון לא שולם וביום 2.4.15 מונתה מפרקת זמנית לחברה. לאחר שההדברות בין הצדדים לא צלחה, הונחה בקשה זו לפתחי.

טענות הצדדים

טענתו העיקרית של המבקש, שהציוד שסיפק לחברה נותר בבעלותו, מכח "תניית שימור בעלות", הרשומה תדיר על גבי תעודות המשלוח והסיכום הכספי בינו לבין החברה נסוב רק על השירות בכל חודש, אשר לעיתים השתנה לאור השינוי בעלויות השירות.

באשר לציוד, הרי שרכישתו היא בנוסף לשירות שניתן, ובתעודות המשלוח צוין מפורשות, כי עד לגמר התשלום הציוד הינו בבעלות המבקש.

המפרקת הזמנית התנגדה לבקשה והכונ"ר תמך בעמדה זו.

המפרקת טוענת, כי אין די בעצם אזכור המילים "שימור בעלות" על גבי תעודת משלוח, כדי ליצור מעמד של שעבוד ראשון והמבקש לא הניח תשתית עובדתית שאכן סוכם בין הצדדים, כי הבעלות בציוד תישאר בידיו, שעה שלא הציג הסכם בכתב, המעגן את ההסכמה, כביכול, לזכות שימור הבעלות בידיו, זאת חרף יחסי מסחר ארוכים בין הצדדים וגם לא צירף תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות.

עוד טענה המפרקת, כי התנאים המפורטים בהזמנות ובתעודות המשלוח, לפיהם גיבוי ושחזור הנתונים הינם באחריות החברה והמבקש אינו אחראי לנתונים השמורים במחשבי החברה בגינם סופקו שירותי המחשוב - עומדים בסתירה לטענת המבקש בדבר הזכות לשימור הבעלות ומעידים, כי האחריות למוצרים עברה לבעלות החברה.