פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
47235-02-16
10/05/2016
|
בפני השופט:
עודד שחם
|
| - נגד - |
מבקשים:
אברהם מרדכי הורביץ
|
משיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
2.
3. גילת שטיינברג (מפרקת זמנית)
|
| החלטה |
בפני בקשה למתן הוראות.
1. עניינה של הבקשה היא בעתירה של המבקש להתיר לו להמשיך בתובענה בתיק ה"פ (מחוזי – מרכז) 10620-05-15. בתובענה התבקשו סעדים שונים, ובהם הצהרה כי חברה בשם מעלות טל בן שמן, ולא החברה שבפירוק, הינה הבעלים של מחצית הזכויות החוזיות ביחס לשטח של כ – 351 דונם (חלקות 2 ו – 3 בגוש 5701) במשבצת מושב בן שמן; ציווי כי החברה שבפירוק (וכן מר לנדא, בעל השליטה בה) יעבירו למעלות טל בן שמן מחצית הזכויות בשטח הנ"ל; וכן הצהרה כי הלוואה מסוימת ניתנה על ידי המבקש, וכי הוא, ולא החברה שבפירוק, זכאי להשבתה.
2. יש ממש בטענת המפרקת הזמנית, המתנגדת לבקשה, כי נקודת המוצא לדיון, הקבועה בסעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג – 1983, היא עיכוב הליכים, כאשר מתן רשות להמשך הליכים בבתי משפט הינו החריג. יש ממש גם בטענתה בדבר חשיבותה הרבה של הוראה זו, המבטיחה שוויון בין הנושים (ראו דברי כב' השופט נ' סולברג ברע"א 6272/15 טולצ'נסקי נ' ירון כהנא – מנהל מיוחד של החברה (27.10.15), בפסקה 12).
3. עם זאת, לבית משפט נתון שיקול דעת, במקרים מתאימים, לסטות מן הכלל. שיקול דעת זה יש להפעיל במקרה הנוכחי. בהקשר זה פסק בית המשפט העליון, בדונו בהליכי פשיטת רגל, כי "השאלה אם נכס מסוים שייך לפושט הרגל אם לאו אינה נכללת בתחום העניינים המועברים להכרעת הנאמן משאינה נוגעת ל'חובות בני-תביעה' אשר לגביהם מעוכבים הליכים משפטיים כדי שהנאמן ידון ויכריע בהם במרוכז. סוגיה כזו תידון, דרך-כלל, במסגרת תביעה משפטית רגילה" (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי , פ''ד נה(4) 730 (2001), בעמוד 741 ואילך). ברוח דומה צוין בספרות, כי בית משפט יאפשר דיון בתביעה, למרות צו פירוק, מקום בו "עילת התביעה מתייחסת להחזקת רכוש התובע שלא כדין" (צ' כהן, פירוק חברות, תש"ס – 2000, בעמוד 376; ראו, לעניין זה, ע"א 337/63 גולדשטיין נ' סער בע"מ (בפירוק) פ"ד יז(4) 2602 (1963), בעמוד 2604). צוין, לעניין זה, כי "כיוון שלמפרק אין זכות להחזיק רכוש של צד שלישי שלא כדין, אין מקום לעיכוב הליכים, שעילתם נובעת מהחזקה כזו. זכויותיו הקנייניות של התובע בנכס הן הבסיס למתן הרשות להגשת התביעה" (בספרה הנ"ל של צ' כהן, בעמוד 376). בהקשר זה הוזכרה שם גם הלכה אנגלית, לפיה יש לאפשר הגשת תביעה לביצוע בעין של הסכם למכירת נכס של החברה, שהוגשה בקשה לפירוקה.
4. במקרה הנוכחי, טוען המבקש בתובענה הנ"ל כי מחצית הזכויות במקרקעין הנזכרים הן של חברה בשם מעלות טל בן שמן, שהוא בעל מניות בה, וזאת מכוח מערך הסכמי אותו הוא מפרט. כנזכר לעיל, בתובענה הוא עותר (ביחד עם החברה האמורה) להצהרה שיפוטית לעניין זה. הלכה למעשה הטענה היא, כי זכויות אלה אינן של החברה או של בעל השליטה בה. בלא לקבוע מסמרות לגופם של דברים, לא ניתן לשלול, בשלב זה, קיומן של טענות ראויות לבירור בהקשר זה. יוצא, כי על פי הדין, כפי שתואר לעיל, מדובר באחד המקרים בהם יש לאפשר בירור ההליך בבית המשפט.
5. המפרקת הזמנית מתנגדת לבקשה בנימוק, כי מתן היתר לבירור התובענה בבית משפט עלול להביא להעדפת נושים. טענה זו יש לדחות. טענת התובעים בתובענה היא כי מחצית מן המקרקעין נשוא התובענה אינם שייכים מעיקרם לחברה. גם אם תתקבל טענה זו, אין בכך משום העדפה של נושים. משכך, אין מדובר בנימוק שלא להתיר את המשך בירורה של התביעה.
6. התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. ניתן בזה היתר להמשך ההליכים בתובענה האמורה.
ניתנה היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
