פר"ק 25642-07-15 בנק לאומי לישראל בעמ נ' פרסום פוגל אוגילבי בע"מ ואח' - פסקדין

לפניי בקשת כונס הנכסים לאישור מכירת פעילותה של חברת פרסום פוגל אוגילבי בע"מ (להלן: "החברה") לרוכש, משרד הפרסום אדלר-חומסקי בע"מ (להלן: "אדלר- חומסקי").

בעקבות הגשת הבקשה, הוגשה התנגדות של מציע אחר, משרד שמעוני פינקלשטיין FCB ישראל בע"מ (להלן: "שמעוני פינקלשטיין"), המבקש לערוך התמחרות בטרם תיקבע זהותו של הגוף שירכוש את פעילותה של החברה, ולחלופין, כך התבקש במסגרת התשובה לתגובות, לקבוע כי שמעוני פינקלשטיין הוא הרוכש.

מנגד, הן החברה והן הכנ"ר תומכים בבקשתו של הכונס, מטעמיו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתגובות של כונס הנכסים, החברה, הכנ"ר ושמעוני פינקלשטיין, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשתו של הכונס ולאשר את מכירת הפעילות לאדלר- חומסקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

נקדים ונאמר כי בענין אחד ישנה הסכמה כללית בין בעלי הדין- השעה דוחקת עד מאוד. הדבר נובע מטיבו הייחודי של הממכר, שהינו צבר לקוחות פעילים של החברה. ככל שלא תיקבע לאלתר זהותו של רוכש הפעילות, צפויים הלקוחות של החברה להתפזר לכל עבר, ולא יוותר דבר שניתן למכרו.

מתעוררת במקרה דנן שאלה עקרונית, היא השאלה איזה מעמד יש לשמעוני פינקלשטיין לדרוש שתיערך התמחרות בטרם תיקבע זהותו של רוכש הפעילות, וזאת נוכח העובדה שהן הנושה המובטח והן החברה עצמה תומכים במכירת הפעילות לאדלר- חומסקי, אלא שניתן להשאיר בצריך עיון את הדיון בשאלה זו, נוכח העובדה שלגופו של ענין, אני סבור שהצעתו של אדלר- חומסקי עדיפה על פני הצעתו של שמעוני פינקלשטיין במספר פרמטרים. במאמר מוסגר אציין כי הגם שמימוש נכסים בדרך של פרסום מכרז או עריכת התמחרות היא דרך המלך בהליכי חדלות פרעון, הרי שישנם מקרים בהם נוכח טיבם הייחודי והפסיד של הנכסים, כמו בענייננו, הדרך האמורה אינה ישימה.