פר"ק
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
15269-07-15,25351-01-12
21/10/2015
|
בפני השופט:
בנימין ארנון
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ
2. החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בת"א 1988 בע"מ
3. ת.מ.ח.ת (1988) בע"מ
4. רו"ח חיים קמיל רו"ח עליזה שרון ועו"ד יוסף בנקל בתוקף תפקידם כנאמנים בהקפאת הליכים של החברות
עו"ד יוסף בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות'
|
משיבים:
1. משרד המשפטים – הכונס הרשמי
2. מפעלי תחנות בע"מ
3. נכסים יזוום ופיתוח (ניפ) בע"מ
4. אחזקות התחנה בע"מ
5. מרקור איתמר
6. בת"מ – ארגון בעלי עסקים בתחנה המרכזית החדשה בת"א
7. שלמה גולדהור ואח'
עו"ד נטע כצמן-יעקובוביץ ו/או גלי עטרון
עו"ד פנחס רובין ו/או ירון אלכאני ו/או אמנון ביס
עו"ד אילן אלמקייס
עו"ד צבי שוב ו/או מוטי קניאל ואח'
|
| החלטה |
I.מהות הבקשה
1. ביום 10.11.15 הורה מותב זה לרו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה שרון ועו"ד יוסף בנקל המשמשים יחד כנאמנים (להלן: "הנאמנים") של חברת התחנה המרכזית החדשה בתל- אביב בע"מ (להלן: "חברת התמחת"), החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל אביב 1988 בע"מ (להלן: "חברת הניהול"), וחברת ת.מ.ח.ת (1988) בע"מ (להלן: "חברת התמחת 88") (כל שלוש החברות הנ"ל תכונינה להלן, לשם הקיצור, "החברות"), הנמצאות בהקפאת הליכים לכנס אסיפות נושים של 3 החברות. אסיפות הנושים אמורות להתכנס מחר, 22.10.15.
2. בהמשך להחלטת מיום 11.10.15 פנה המבקש, מר איתמר מרקור (להלן: "המבקש" או "מרקור") לנאמנים וביקש לקבל אישורם כי הוא יהווה "אסיפת סוג נפרדת" באסיפת הנושים של החברות. בבקשתו זו הסתמך מרקור על תגובת הכנ"ר מיום 28.6.15 (סעיפים 12 עד 15 באותה תגובה) אשר ניתנה בהתייחס להצעת הסדר נושים קודמת אשר הוצעה בעבר ע"י נצבא ונפסלה ע"י בית המשפט. לגרסת מרקור הוא מופלה לרעה במסגרת הצעתה הנוכחית של נצבא להסדר עם נושי החברות, והנסיבות המיוחדות של המקרה הנוכחי מצדיקות הענות לבקשתו לסווגו כ"אסיפת סוג נפרדת".
3.נוכח המועד שנקבע לכינוס אסיפות הנושים ואי קבלת תשובת הנאמנים לפנייתו בדבר סיווגו כ"אסיפת סוג נפרדת" נאלץ מרקור לפנות לבית המשפט בבקשה זו.
II.תמצית טענות הצדדים
תמצית טענות מרקור
4.בגדר הבקשה דנן (להלן: "הבקשה") טוען מרקור כי יש להורות על סיווגו כ"אסיפת סוג נפרדת" בהתייחס לעמדתו של הכנ"ר שניתנה בתגובה לבקשתה הקודמת של נצבא להורות על כינוס אסיפות נושים להסדר נושים אחר שהוצע על ידה (עמדה שתפורט להלן בהחלטה זו), ובהסתמך על "מבחן האינטרסים" כפי שפורט בפסיקת בית המשפט העליון בע.א. 70/92 כלל תעשיות בע"מ ואח' נ. לאומי פיא חברה לניהול קרנות בע"מ ואח' (פורסם ב"נבו" ביום 29.4.1993) (להלן: "פסק דין כלל תעשיות").
כן מסתמך מרקור על פסק הדין שניתן ע"י העליון בע.א. 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ. ששת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נ"ג (5) 97 (להלן: "פסק דין שיכון עובדים") אשר עסק בפגיעה אישית הנגרמת לנושה ספציפי מעבר לפגיעה הרגילה הנגרמת לנושים במעמד דומה.
5.לגרסתו של מרקור, סעיף 2.5 בהצעתה המשופרת הנוכחית של נצבא להסדר נושים נותר בעינו, לאחר שנכלל גם בהצעתה הקודמת של נצבא להסדר נושים, וכל תכליתו נועדה לפעול כנגדו. לדידו של מרקור, הפגיעה בו באופן אישי אף התגברה במסגרת ההצעה הנוכחית של נצבא להסדר נושים שכן, "לא זאת בלבד שחרף זכאותו להיפרע כנושה משתי החברות שבהקפאה – לא ישולם מלוא חובו של מרקור, שכיום עומד על כ- 15.5 מיליון ₪ (תיק ההוצל"פ ובתוספת הסכום שהתווסף לחוב ב העליון) – אלא שגם הגידול של כחצי מיליון ₪ בתביעת החוב שאושרה לו בתמחת 1988 לא ישולם לו לפי סעיף 2.5 להצעת ההסדר המשופר, המקנה זכאות רק בגין החוב כנושה של חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ שהינו כ- 11.275 ₪" (סעיף 8 בבקשה).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת