פר"ק 13595-06-11 צ'יפ פי.סי. (ישראל) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה ואח' - פסקדין

שלוש בקשות שהדיון בהן אוחד.

בבקשה מס' 52 עותרים המבקשים (כהגדרתם בכותרת) להורות לנאמנים (כהגדרתם בכותרת) להעביר את כל מניות חברת Chip Pc Inc. ("החברה האמריקאית") לבעלותה של המבקשת 3 ("טכנולוגיות"); לאפשר למבקשים להגיש תגובה לבקשה שתוגש, אם תוגש, על ידי הנאמנים לאישור הסכם בינם לבין חברת AVNET ("אבנט") וכן לעכב את פירעון ההמחאות שמסרו המבקשים לנאמנים כביצוע תשלום הסכום כפי שנפסק בהחלטה מיום 10.2.15 (בקשה מס' 40) ("ההחלטה").

בבקשה מס' 53 עתרו המבקשים לסעד זמני שעל פיו יימנעו הנאמנים מהצגה לפירעון של ההמחאות שנמסרו לנאמנים כביצוע תשלום הסכום שנפסק בהחלטה.

בבקשה מס' 54 עתרו הנאמנים לאשר הסכם פשרה שהושג בינם לבין אבנט ביום 21.5.15, ואשר על פי סעיף 8 שלו הותלה תוקפו באישורו של בית משפט זה.

תחילה אתייחס לבקשה מס' 53, שהיא מעין בקשה לסעד זמני, ואולי לעיכוב ביצוע, אולם מכל מקום, התוצאה שלה מייחלים המבקשים היא דחיית ביצוע התשלומים שהם חלק מן הסכום שבו הם חויבו בהחלטה. אף מבלי להידרש לטענות המבקשים בעניין זה – המוסבות בעיקרן על טענותיהם בגדר בקשה מס' 52 – אין בפי המבקשים הסבר, וגם לא מענה לטענות הנאמנים, שעניינן מאזן הנוחות. במילים אחרות, מדובר בחיוב כספי והלכה היא מימים ימימה שאין מעכבים את ביצועו אלא במקום שהמבקש מראה הכבדה ניכרת באפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אם תתקבלנה טענותיו (ע"א 8227/12 י. ד. לוי אלברט (2000) חברה לבניין (1997) בע"מ נ' ד"ר מיכאל שפטלר עו"ד (3.2.13)). הנאמנים הם בעלי תפקיד שמונו בידי בית המשפט, וכל עוד לא נטען, ולא הוכח, שקיים חשש ממשי שהם יתקשו להשיב סכומים ששולמו להם, אם יוחלט שהמבקשים צודקים בטענותיהם, אין מקום לקבל את בקשת המבקשים ולהורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל שהנאמנים פתחו בהם לאחר שהתברר שהמבקשים ביטלו את ההמחאות שהם מסרו לנאמנים. בקשה מס' 53 נדחית איפוא, וכמותה נדחית גם עתירת המבקשים בפסקה ג' לרישא של בקשה מס' 52, והנאמנים רשאים להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל שבהם הם פתחו. בהתאם לכך מתבטלת ההחלטה מיום 7.6.15 (בקשה מס' 52).

בפסקה א' של עתירת המבקשים בבקשה מס' 52 הם עתרו כאמור להעברת מניותיה של החברה האמריקאית לידי טכנולוגיות. לטענת המבקשים, הנאמנים הפרו את ההסכם מיום 23.10.11, שעל פיו רכשה המבקשת 1 ("נידם תקשורת") את פעילותה של חברת צ'יפ פי סי (ישראל) בע"מ ("החברה"), ואשר אושר בפסק דין מיום 31.10.11 שנתן תוקף להסדר הנושים של החברה ("הסכם הרכישה").

המבקשים טוענים כי בגדר התחייבויות הנאמנים נכללה גם התחייבות להעביר למבקשים או למי מהם את מניות החברה האמריקאית, והנה הסתבר כי לא זו בלבד שהנאמנים לא פעלו ולא עשו את הנדרש על מנת להעביר את המניות, בירור שערכו המבקשים ברשם החברות במדינת דלאוור (שם רשומה החברה האמריקאית) העלה שהחברה האמריקאית מצויה מאז 1.3.10 במצב משפטי (Status) "Void", ולכן לטענת המבקשים, הנאמנים כלל אינם יכולים למלא את התחייבותם על פי הסכם הרכישה, ולכן יש לעכב את ביצוע התשלומים שלהם התחייבו המבקשים על פי אותו הסכם.

עיקרה של תשובת הנאמנים הוא שבסעיף 2.3 של הסכם הרכישה נקבע כי נידם תקשורת רוכשת את פעילות החברה ונכסיה "במצבם כפי שהם (As is, Where is) ועל סמך בדיקותיו שלו ושל מומחים מטעמו, ומבלי שהסתמך על מצג, הצהרה, נתון או דו"חות כלשהם שנערכו על ידי הנאמנים... וכו'". טענה זו של הנאמנים נראית לי ואני רואה להעדיפה על פני טענות המבקשים, ובמיוחד נוכח טענה נוספת של הנאמנים שבגדר הליכי המימוש בתיק זה, הכינו הנאמנים "תיק למשקיע" שהועמד לרשותם של המתעניינים ברכישת החברה ופעילותה, וגם בתיק למשקיע נכללו הוראות מפורשות בדבר חובת עריכת כל הבדיקות הדרושות קודם להתקשרות בהסכם עם הנאמנים, כמו גם אישור מפורש כי הנאמנים או החברה לא יישאו באחריות בכל הנוגע למצגים או התחייבויות שייכללו בהסכם הרכישה.

מעבר לכל אלה, ככל הסכם, גם הסכם הרכישה הוא אמצעי להקצאת סיכונים (רע"א 3641/12 כהן עפר ותשתיות איזידור נ' צוות קרקע בע"מ (14.6.12)) והמבקשים, המנהלים עסקים, מוחזקים כמי שרזי הפעילות העסקית בתחום שבו פעלה החברה ידועים להם. אין בפי המבקשים הסבר לכך שהמידע – שלטענתם הוא רלבנטי כבר מאז חודש מרץ 2010 – לא היה, ולא יכול היה, להיות ידוע להם בעת ההתקשרות בהסכם הרכישה וטענותיהם שהנאמנים אחראים עקב כך להפרת ההתחייבויות על פי הסכם הרכישה הן בבחינת ניסיון להקצות מחדש -ובדיעבד- את הסיכונים שבהם נושא כל צד ולא שוכנעתי שקיימת הצדקה לכך. אוסיף עוד שגם הטענה שעל פי סעיף 3.4 של הסכם הרכישה, היה על הנאמנים להעביר את הממכר (כמשמעו בהסכם הרכישה) כשהוא נקי מכל חוב, התחייבות או זכות אחרת של צד ג' כלשהו אינה יכולה להועיל למבקשים, בין השאר מפני שגם בסיפא של אותו סעיף נאמר שהרוכש "יקבל לפיכך את האחזקות בחברות הבנות במצבן, כפי שיהיו במועד ההעברה, דהיינו על נכסיהן והתחייבויותיהן". המבקשים טוענים אמנם שיש לפרש את הסיפא של סעיף 3.4 של הסכם הרכישה כך שהמניות בחברה האמריקאית יועברו נקיות מכל חבות או זכות של צד ג', אולם לדעתי אין לטענה זו תמיכה מספקת, לא בלשון סעיף 3.4 וגם לא בהגיונם של דברים. ההנחה המשתמעת מטענות המבקשים שנוסח הסעיף מעיד על כך שהנאמנים ביקשו לייחד דין שונה למניות החברה האמריקאית איננה מתיישבת עם לשון הוראות הסכם הרכישה, וכאמור גם לא עם הגיונם של דברים. הסיפא של סעיף 3.4 מורה כי מי שירכוש את האחזקות בחברות הבנות יקבל אותן "במצבן", ולדעתי משמעות הדבר היא שהנאמנים מכרו את החברה האמריקאית – היינו, הן את המניות בה והן את נכסיה – כפי שהם, והפירוש המוצע על ידי המבקשים אינו יכול להתקבל.