פסקדין
בפני תביעה על פי כתב ערבות.
המחלוקת העיקרית שבין הצדדים עניינה פרשנות הוראות הערבות בשאלה עד איזה מועד רשאי הנערב להגיש לערב דרישה לפירעון החוב נשוא הערבות.
הנתבעת נתנה לתובעת ערבות לחובות חברה שלישית. על-פי האמור בכתב הערבות תוקפה עד ליום 28/2/03 (להלן: "
המועד הנקוב"). ביום 7/9/03 שלחה התובעת לנתבעת מכתב דרישה לפירעון הערבות.
השאלה העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים היא האם תנאי לחיובה של הנתבעת הוא שדרישת התשלום תינתן עד למועד הנקוב.
א. הצדדים והעובדות הצריכות לעניין
.
1. התובעת סיפקה טובין, במהלך עסקים רגיל, לחברת נרות עציון בע"מ (להלן: "
חברת נרות עציון"). הנתבעת נתנה במהלך השנים ערבויות לחובות חברת נרות עציון כלפי התובעת, ובין כך גם את הערבות נשוא תביעה זו.
2. הנתבעת חתמה ביום 13/1/2003 על כתב ערבות שתוקפה עד ליום 28/2/03 לחובות נרות עציון כלפי התובעת, עד לסך של 300,000 ש"ח. ביום 7/9/2003 שלחה התובעת לנתבעת מכתב דרישה למימוש הערבות.
3. בין הצדדים מחלוקת בנוגע למועד שבו יכולה להינתן הדרישה. לטענת התובעת, המועד הנקוב קובע את יתרת החוב הנערבת ולא את המועד שעד אליו על התובעת לתת את דרישת התשלום. בהתאם, לטענתה, עומדת לה הזכות לדרוש את פירעון החוב גם לאחר המועד הנקוב.
לטענת הנתבעת, תוקף הערבות פקע באופן מוחלט ביום 28/2/2003 ומאחר והתובעת לא הגישה דרישתה בעת שהערבות היתה בתוקף, פקעה התחייבותה של הנתבעת.
4. לטענת התובעת, חתמה הנתבעת על כתב ערבות מוחלטת ובלתי מסויגת, לפירעון של כל חובות חברת נרות עציון כלפי התובעת, עד לסך של 300,000 ש"ח, תוך 7 ימים מיום שתידרש לעשות כן, ומבלי שהתובעת תצטרך לנמק דרישתה. כמו כן, על-פי סעיף 3 לכתב ערבות, הסכימה הנתבעת כי לצורך קביעת גובה החוב, יהוו ספרי החשבונות של התובעת, ראייה מכרעת לנכונות יתרת חובה של חברת נרות עציון לתובעת. לטענת התובעת, יתרת חובה של חברת נרות עציון לנתבעת, על-פי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת עומדת על סך של 7,259,005.64 ש"ח.
5. הנתבעת טוענת כי נסיבות כריתת כתב הערבות תומכות בגרסתה. במהלך השנים נתנה הנתבעת לנרות עציון ערבויות שונות. הפעם נתנה ערבות לתקופה מוגבלת מאוד של כחודש וחצי, וזאת כתוספת לערבות על סך של 6,000,000 ש"ח שניתנה לתובעת עבור חובות נרות עציון, על ידי קיבוץ מירב, בשל חוב כספי של נרות עציון לתובעת, שעמד באותה עת על סך של 5,300,000 ש"ח.
בעת מתן הערבות הבירה הנתבעת, במכתב נלווה, את הגבלת הערבות לחודש וחצי ואת הסיבה לכך - רצונה של הנתבעת שנרות עציון תעביר את כספיה דרך הנתבעת.
לטענת הנתבעת יש ללמוד מערבויות קודמות שהיא נתנה לתובעת בגין חובות של נרות עציון (להלן: "
הערבויות הקודמות"). בערבויות הקודמות נרשם במפורש כי מכתב הדרישה צריך להישלח עד ליום פקיעת הערבות. הערבויות הקודמות נוסחו על ידי חברת נרות עציון, בעוד שהערבות החדשה, נוסחה על ידי התובעת, וברור כי לא היתה לצדדים כוונה לשנות את ההסדר שהיה קודם לכן.
עוד טוענת הנתבעת כי גם מדו"חות שלה בדבר הערבויות שנתנה לתקופה הרלוונטית, בהם לא מופיעה הערבות נשוא התובענה, יש ללמוד כי הערבות לא היתה בתוקף בעת ביצוע דרישת התשלום על ידי התובעת.
בנוסף טוענת הנתבעת כי יש להעדיף פרשות נגד המנסח, היא התובעת, בפרט כאשר מדובר בחוזה שעל פניו נראה כחוזה אחיד.
6. ביום 4/4/2004 ניתן על ידי כבוד השופט דן מור פסק דין אשר דחה את התביעה על הסף מחמת העדר עילה.
7. במסגרת דיון בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בוטל פסק הדין בהסכמת הצדדים וניתנה רשות להתגונן בתביעה שהוגשה, במקורה, בסדר דין מקוצר.