אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרשנות "שני ילדיו הראשונים" של נכה בגינם מתקבלת קיצבת נכות לתוספת תלויים

פרשנות "שני ילדיו הראשונים" של נכה בגינם מתקבלת קיצבת נכות לתוספת תלויים

תאריך פרסום : 22/01/2009 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
435-07
21/01/2009
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן
2. נילי ארד
3. שמואל צור


- נגד -
התובע:
המוסד לבטוח לאומי
עו"ד אלי בלום
הנתבע:
ניסים כהן
עו"ד הילה עזרא
פסק-דין

השופט יגאל פליטמן

1.        כיצד יש לפרש הביטוי "שני ילדיו הראשונים", המופיע בסעיף 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, בהתייחס לזכאות נכה המקבל קיצבת נכות כללית לתוספת תלויים עבור ילדיו; האם מדובר רק על "שני ילדיו הראשונים", של נכה, על פי סדר לידתם? זוהי השאלה העומדת לפתחנו בערעור שלפנינו.

בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציג הציבור מר דב בן דב; בתיק ב"ל 5875/06) קבע כי המשיב זכאי לתוספת תלויים בגין שני הילדים הראשונים עבורם מתקבלת תוספת תלויים לקצבת נכות, מכוח הקבוע בסעיף 200(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1996 (להלן - החוק), אשר אינם ילדיו הראשונים כרונולוגית, על פי סדר לידתם.

על קביעת בית הדין האזורי הגיש המוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד או המערער) את הערעור שלפנינו.

המסכת העובדתית

2.         התשתית העובדתית הרלוונטית, כפי העולה מפסק הדין האזורי:

א.        המשיב (להלן - מר כהן או המשיב) זכאי לגמלת נכות מכח הוראות פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי. בת זוגו לשעבר של המשיב, גב' נופר בן דוד (להלן - הגב' בן דוד), אף היא מוכרת כנכה ומקבלת גמלת נכות כללית מכוח הוראות פרק ט' לחוק. המשיב והגב' בן דוד התגרשו ואין הם חיים יחד.

ב.         למשיב שלושה ילדים. הבכורה, ליטל (להלן - ליטל), מבת זוגו לשעבר, הגב' בן דוד, ושני ילדים נוספים, אהרון ובר יוחאי (להלן - אהרון ; בר יוחאי בהתאמה) מאשתו הנוכחית הגב' חדווה כהן.

ג.         עבור הבת הבכורה ליטל משולמת תוספת תלויים לאם, בת זוגו לשעבר, הגב' בן דוד, לאור נכותה שלה. המשיב מקבל בקצבתו תוספת תלויים עבור אחד מילדיו. המשיב החל לקבל בתקופה מסוימת, תוספת תלויים גם עבור הילד השלישי - בר יוחאי - אולם התשלום הופסק בטענה, כי יש לשלם את התוספת עבור שני הילדים הראשונים של הנכה, לפי סדר לידתם, ואילו בר יוחאי הינו הילד השלישי.

ד.         כל אחד משלושת הילדים הינו בגדר "ילד" כמשמעותו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.

          פסק בית הדין האזורי

3.        בית הדין האזורי קבע כי המשיב זכאי לתוספת תלויים גם עבור בנו השלישי בר יוחאי. בית הדין האזורי קבע כי הזכאות לתוספת תלויים אמורה להיבחן באופן אינדבדואלי לגבי כל אחד מבני הזוג, אשר כאמור שניהם נכים הזכאים לקצבת נכות כללית. תוספת התלויים עבור ילדם הראשון של המשיב ובת זוגתו לשעבר, הגב' בן דוד, משתלמת בקצבתה של בת זוגתו לשעבר מכוח היותה נכה. ממילא לא המשיב הוא זה שמקבל את תוספת התלויים עבור הילד הראשון ותוספת זו אינה משתלמת בשל היות המשיב נכה. בפועל מקבל המשיב, מכוח היותו נכה, קצבת תלויים עבור ילד אחד בלבד ועל כן הוא זכאי לתוספת תלויים גם עבור בנו השלישי, בר יוחאי.

4.        בית הדין ביסס קביעתו על הנפסק בפרשת טובה פרץ (דב"ע מה/43-0 המוסד לביטוח לאומי - טובה אלול פרץ, פד"ע טז 413, להלן - הלכת טובה פרץ). בעניין זה מדובר היה בשני נכים הזכאים לקצבת נכות שנישאו ולכל אחד מהם היו שני ילדים תלויים. בית דין זה פסק כי היותם של בני הזוג יחידה משפחתית אחת אינה מבטלת את זכאותו האינדבידואלית של כל אחד מבני הזוג לתוספת המשתלמת לו מכוח עצמו עבורו ועבור התלויים בו.

טענות הצדדים בערעור

5.         המערער, המוסד לביטוח לאומי, סבור, כי יש לפרש את לשונו של סעיף 200(ג)(2) לחוק לעניין ילדיו הראשונים של הנכה באופן בו תינתן התוספת לקצבה רק עבור שני הילדים הראשונים הגדולים ביותר העונים על הגדרת ילד. פרשנות אחרת, כפי שפירש בית הדין האזורי, הינה פרשנות שאינה מתיישבת הן עם לשון החוק והן עם דברי ההסבר. סעיף 200(ג)(2) לחוק אינו מבדיל בין ילד המצוי בחזקת הנכה לבין ילד שאינו מצוי בחזקתו. מקום שלשון החוק הינה ברורה, אין לסטות ממנה ואין להוסיף עליה (ע"א 731/77, 895 מנהל מס שבח מקרקעין - קנדה ישראל, פ"ד לד(4) 785, 792 וכן ע"א 364/80 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה - פרוסקאואר ו - 2 אח', פ"ד לד (3) 579, 583). בדברי ההסבר לחוק נקבע כי "לא תשולם תוספת תלוי בשל ילד שלישי ואילך". ההתאמות בגובה התוספות, המשתלמות לנכים בשל ילדיהם, הוכנסו בשים לב להגדלת קצבאות הילדים ולהרחבת חוג הזכאים וכמפורט  בדברי ההסבר. לאור האמור, המשיב זכאי לתוספת רק עבור שני ילדיו הראשונים, קרי ליטל מנישואיו הקודמים ואהרון מנישואיו הנוכחים. אין זה צודק ליתן למשיב זכאות לקצבה עבור ילדו השלישי - יוחאי.

6.         המוסד טען כי בעצם בחינת הזכאות לתוספת לנכה עבור שני הילדים הראשונים כרונולוגית, הגם כי בפועל תוספת זו משולמת לנכה רק עבור ילד אחד, יצא המוסד ידי חובתו לפי הקבוע בסעיף בחוק. באותה מידה שניתן לטעון כי התוספת עבור הילדה הראשונה משולמת מכוח קצבת אימה והמבוטח הנכה אינו זכאי לתוספת עבורה, שכן מדובר בכפל תוספת, כך גם ניתן לטעון ההיפך: כי התוספת משולמת מכוח קצבת המבוטח הנכה, אלא שזו משולמת לידי הילדה הראשונה, באמצעות אימה, שבחזקתה נמצאת הילדה.

7.         עוד נטען כי בית הדין האזורי שגה עת החיל במקרים שלפנינו את הנפסק בהלכת טובה פרץ. במובחן מהמקרים שלפנינו, בהלכת טובה פרץ היה מדובר בנסיבות בהם היה לכל אחד מבני הזוג, הזכאים לקצבת הנכות, ילדים משלו, וביחד - ארבעה ילדים חורגים ולא ילדים משותפים. כאשר 'ילדיו הראשונים' של אב נכה אינם גם 'ילדיה הראשונים' של בת זוגתו הנכה תהיה לכל אחד מהם בנפרד זכאות לתוספת בקצבתו עבור ילדיו הראשונים. לשון החוק אינה מתייחסת לילדים הנולדים בכל מסגרת נישואים כילדים חדשים של המבוטח, ושעבורם מגיעה תוספת, אלא מתייחסת לכל הילדים, אשר נולדו למבוטח, מכל אישה, כיחידה אחת לצורך בחינת הזכאות.

8.         לטענת המוסד תוצאת פסקי הדין האזוריים לוקה בחוסר שוויון שכן נכה נשוי שהינו אב לארבעה ילדים יהא זכאי לגמלה עבור שני ילדיו הראשונים בלבד ואילו חברו הנכה והנשוי בשנית שהינו אב לשני ילדים מאשתו הראשונה ואב לשני ילדים נוספים מאשתו השנייה, לשיטת בית הדין האזורי, יהא זכאי לגמלה עבור ארבעת ילדיהם המשותפים. דוגמא נוספת בעייתית הינה כאשר מדובר בזוג נשוי שלו ארבעה ילדים ושני בני הזוג מקבלים קצבת נכות כללית, עת בה משולמת תוספת עבור שני ילדים בלבד, כלשון החוק, ואולם אם אותו זוג יתגרש, תוכפל זכאותם והם יקבלו תוספת עבור כל ארבעת ילדיהם, תוצאה אשר אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק. בנוסף קיים חשש כי פרשנותו של בית הדין קמא תביא לתוצאה מעוותת לפיה אם יינשא מבוטח נכה בשלישית אזי גם הוא יהא זכאי לקצבה בגין ילדיו מנישואין אלו וכן הלאה.

9.         המשיב לא הגיש מטעמו טיעונים בכתב. בסמוך למועד הדיון בתיק מונה למשיב באת כוח. בדיון שלפנינו טענה בא כוחו כי יש לפרש החוק לטובת המבוטח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ