פררו נ' ריאד אספניולי בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.בפניי בקשה לדחיה על הסף מחמת מעשה בית דין.

המבקשת הינה חברה בע"מ אשר שימשה כקבלן בניה ובנתה את ביתו של המשיב, בדרך השלום בכרמיאל, בשיתוף עם יזם הפרוייקט באותה העת, אליר חברה לבנין בע"מ (להלן: "היזם").

הרקע להגשת הבקשה:

2.הבקשה שבפניי הוגשה במסגרת תביעתו של המשיב אשר בתביעתו ביקש לחייב את המבקשת בסך של כ-83,818 ₪ (נכון ליום התביעה), בגין ליקויי בניה שנתגלו בבית המשיב עם מועד מסירת הבית לידיו.

כמפורט בכתב התביעה, בין המשיב ליזם נחתם ביום 30/10/97 חוזה מכר ביחס לבית המשיב. בגין ליקויי הבניה בביתו הגיש המשיב תביעה קודמת כנגד היזם אשר התבררה בפני כב' השופט ר. חדיד בת.א. 6137/04 (להלן: "ההליך הקודם"). במסגרת ההליך הקודם הגיש היזם הודעת צד שלישי כנגד המבקשת. פסק דין בהליך הקודם ניתן ביום 6/5/08.

עיון בפסק הדין בהליך הקודם מלמד כי היזם חוייב, מעבר להוצאות משפט, בתשלום כדלקמן "סך של 24,850 ש"ח בתוספת מע"מ עליו בגין ליקויי בנייה וסך של 11,468 ש"ח בגין ירידת ערך הדירה (2,500 $ לפי השער היציג במועד עריכת חוות דעת מומחה בית המשפט) ובסה"כ 36,318 ₪. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת מומחה בית המשפט, 13.4.06, ועד להיום מגיע לסך של 40,756 ש"ח. כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 8,000 ש''ח, ובסה''כ 48,756 ש''ח". המבקשת חוייבה בשיפוי היזם, במסגרת ההודעה לצד שלישי, מעבר להוצאות משפט, כדלקמן: "בתשלום סך של 8,000 ש''ח בגין עוגמת נפש, סך של 21,600 ש"ח ליום עריכת חוות דעת מומחה בית המשפט בגין ליקויי בנייה וסך של 5,504 ש"ח בגין ירידת ערך הדירה (1,200 $ לפי השער היציג במועד עריכת חוות דעת מומחה בית המשפט), ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות דעת מומחה בית המשפט, 13.4.06, ועד להיום על ליקויי הבנייה וירידת הערך, ובסה''כ 38,416 ש"ח".

   עוד נפסק כי חיובי צד שלישי הינם בכפוף לכך שהיזם ישא בפועל בחובותיו.

כעת, בתביעה שבפניי שהוגשה כשנה לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם, טוען המשיב בתביעתו כי המבקשת חייבת יחד ולחוד עם היזם בפיצוי התובע ויש לחייבה בגין בנייתה את ביתו באופן רשלני או לקוי, בגין עוגמת נפש ודיור חלופי.

תמצית טענות הצדדים בבקשה שבפניי:

3.המבקשת טוענת כי המשיב מנסה בחוסר תום לב לגלגל חובתו של היזם לפתחה של המבקשת לאחר שלא עלה בידו לגבות את חובו על פי פסק הדין בהליך הקודם. כל זאת, תוך שמתעלם מכלל סופיות הדיון.

המבקשת עותרת לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין מן הפן של השתק עילה או השתק פלוגתא. לטענתה, בעקבות הודעת צד שלישי שהוגשה כנגדה על ידי היזם, בהליך הקודם, הגישה כתב הגנה אליו צירפה חוות דעת מומחה ובעקבות כך למעשה הפכה צד להליך.

המבקשת מציינת כי כפי שנפסק בהליך הקודם חיובה כפוף לכך שהיזם ישא בפועל בסכומים שנפסקו לחובתו.

באשר לטענת מעשה בית דין מפנה המבקשת לכך כי עילת התביעה בתביעה הנדונה והתביעה בהליך הקודם, היא ליקויי הבנייה בבית המשיב, זהה. עילה זו הוכרעה והובלעה בהליך הקודם.

משכך, לנוכח היות המבקשת צד להליך הקודם ומשניתן לו יומו בביהמ"ש, מושתק המשיב מלהעלות את אותה עילה בשנית.

בהשלמה לטיעוניה מוסיפה המבקשת, בין היתר, כי בין הצדדים מתקיימת קרבה משפטית ועל כן מתקיים התנאי החיוני של זהות הצדדים ומפנה לפסיקה לפיה מעשה בית דין חל גם על חליפיהם ושליחיהם של בעלי הדין וגם על צדדים קרובים למתדיינים. זאת ועוד, קביעתו של כב' השופט ר. חדיד בפסק דינו בהליך הקודם לחיוב המבקשת, כצד ג ', מהווה השתק פלוגתא אשר מקים מחסום דיוני.

4.בתגובה, מפנה המשיב לספרה של המלומדת נ. זלצמן וטוען כי אינו מנוע מלתבוע את המבקשת. המשיב סבור כי המדובר בעילה נפרדת כנגד מזיק נוסף ואין להחיל בעניין את הכלל של מעשה בית דין.

המשיב אמנם מסכים כי בהליך הקודם צורפה המבקשת כצד שלישי, אך הדיון היה במערכת ההסכמים בין היזם למבקשת ולא בין המבקשת למשיב.

לחילופין, טוען כי אין מקום לטיעוני המבקשת במסגרת בקשה לדחיה על הסף והעניין דורש בירור מעמיק.

בהשלמה לתגובתו מוסיף המשיב כי כאשר מדובר בצד אשר שימש כצד שלישי בהליך קודם, לא ניתן לטעון לגביו כי המדובר במעשה בית דין.