פרקליטות מחוז חיפה נ' חסן - פסקדין

נוכחים:

ב"כ המאשימה: מתמחה אלה קפלן

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד עאוני

הכרעת דין

על פי עובדות כתב האישום הנאשם מואשם כדלקמן:

בתאריך 25.5.08 נהג ברכב פרטי מסוג פולקסווגן בורה בצבע לבן מ.ר. 48-605-10 (להלן: הרכב) ונעצר על ידי שוטר תנועה, לאחר שנסע בשולי הכביש וחצה את צומת מוסמוס באור אדום, מכיוון אום אל פחם לכיוון עפולה בק"מ 33 בכביש 65.

בעת ששוטר התנועה ניגש לניידת המשטרה לרשום דוח לנאשם, הוא יצא מרכבו, ניגש לניידת והציע לשוטר כסף בתמורה לכך שלא ירשום לו דוח תנועה על העבירות שביצע.

בשלב זה דחף הנאשם לכף ידו של השוטר 800 ₪ ב- 4 שטרות של 200 ₪ כדי שלא ירשום לו את הדוח.

במעשיו המפורטים לעיל הציע הנאשם שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו.

הוראות החיקוק שלפיהן מואשם הנאשם:

מתן שוחד – עבירה לפי סעיף 294+291(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום; לא טען טענת אליבי או טענת זוטא. לטענתו התכוון לשלם את הדוח במזומן לשוטר.

פרשת התביעה

עד התביעה רס"מ אריאל לוגסי, דוחות שערך הוגשו וסומנו ת/4, ת/5; ודוח התנועה שרשם הוגש וסומן ת/6 (כולל הדפסתו עקב קשיים בקריאתו).

בחקירתו הראשית העיד כי הוא משרת במשטרת התנועה צפון עמקים ועפולה, שם שירת גם בשנת 2008.

בחקירתו הנגדית העיד כי מעת שהתחיל בשרותו לא קרה שנהגים הציעו לו שוחד, וזו הפעם הראשונה בה הוא נתקל במקרה כזה. הוא רשם בת/4 כי הנאשם ניגש אליו ואמר לו אף אחד לא רואה, ונתן לו כסף; לא היה מדובר ברמז (ראה עמ' 9 לפרוטוקול ש' 25-24). הוא הודה כי בינו לבין הנאשם לא קיימת היכרות; ולשאלת הסניגור כי בעבירת השוחד קיימת בדרך כלל הכרות בין השניים השיב כי אינו יודע. אכן בצדק השיב, הואיל ולא ברור על סמך מה ב"כ הנאשם הניח כי בדרך כלל קיימת הכרות בין לוקח השוחד ונותן השוחד. לא אחת כשמדובר בהצעת שוחד לשוטר או לקיחת שוחד ע"י שוטר אין הכרות בין שני הצדדים.

הוא עומת עם מה שכתב השוטר חזן ברוך בדוח ת/3, לפיו העד אמר לו כי הנאשם "שם לו בכיס"; ועל כך השיב כי השוטר חזן לא נכח במקום, והוא יכול לרשום מה שהוא רוצה. הוא הוסיף כי הכסף נשאר אצלו, וכי הניח אותו בכיס על מנת שלא ייעלם. הוא אינו יודע מה הבין השוטר חזן שהגיע למקום כסיוע לבקשתו.

לגירסתו הדוח ת/4 נרשם בתחנת המשטרה ולא במקום, וכך נרשמה גם אמירתו של הנאשם בת/5 בתחנת המשטרה. השעה שמופיעה בת/6 היא השעה שנרשמה גם בת/4. מכיוון שלוקח זמן עד שהנאשם מובא לתחנה, בהגיעם לתחנה הוא יושב ורושם את הדוחות. הגם שתשובותיו בענין שעת האירוע ושעת רישום ת/4 אינן ברורות דיין, אזי עולה מת/6 שהאירוע נשוא כתב האישום היה בשעה 18:53, ועל כן ברור והגיוני שת/4 לא נרשם בתחנת המשטרה באותה שעה. אולם הואיל ושעת רישום ת/5 – דוח העיכוב – היא 19:37, ות/1 – הודעת הנאשם תחת אזהרה – היא מהשעה 20:19, כאשר החוקר העיד שהדוח היה לפניו כשגבה את ת/1, אזי סביר והגיוני שת/4 נרשם בסמיכות קרובה מאוד למועד האירוע.

העד שלל את האפשרות שהנאשם רצה לתת לו עוד 200 ₪, וציין כי אם היה נותן לו היה לוקח. לגירסתו, את הכסף מסר לו הנאשם ביד בעת שרשם את הדוח. תחילה ספר 600 ₪ ואמר לא מספיק, והוסיף 200 ₪. מכיון שהרגיז אותו בהתנהגותו זו הוא אמר לו מה אתה מטומטם? הנאשם בתגובה אמר לו "קח, אף אחד לא רואה". הוא ראה את האירוע כחמור, ואף אמר לנאשם כאמור שהוא מטומטם, משום שהוא מציע שוחד לשוטר. הנאשם המשיך בשלו והתעקש שאף אחד לו רואה. את גירסתו של הנאשם כי התכוון לשלם לו את הדוח, הגדיר כשקר. התנהלותו היתה מלאת בטחון, כשהוא אומר לו כי אף אחד אינו רואה. זאת ועוד, סכום הדוח היה על סך 1,000 ₪; והוא לא אמר לו כי הוא משלם את הדוח אלא רצה לתת 800 ₪ בלבד כדי שלא יירשם לו דוח התנועה.