פרצמן שמר נ' מדינת ישראל

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום על כך שנהג בשכרות.

ביום 06.01.11 ברח' קרליבך בת"א, בבדיקה שנערכה למערער עת נהג ברכבו, נמצא שבליטר אוויר נשוף מריאותיו מצויים 605 מק"ג אלכוהול.

המערער הורשע עפ"י הודאתו בבית משפט קמא ובית המשפט גזר לו, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, עונשים שונים, בהם פסילת רישיון נהיגה למשך 18 חודשים בפועל בניכוי פסילה מנהלית, כן גזר לו מאסר מותנה.

התביעה לא ביקשה מבית משפט קמא להטיל על המערער מאסר מותנה.

הערעור איננו על נושא המאסר המותנה, שלגביו הייתי נוטה, אם היה מתבקש הדבר, לתקן את פסק דינו של בית משפט קמא, אלא על תקופת הפסילה בפועל, ובנקודה זאת לא אוכל לקבל את הערעור. אכן מדובר במערער שאין נקודות זכות רבות. לחובתו רק שלוש הרשעות קודמות. מדובר בנהג ותיק שנסיבותיו האישיות אינן קלות, כפי שפורט בכתב הערעור. מדובר באדם גרוש, אשר חזקה בילדתו הלא בריאה אצלו, מבלי שאפרט את הדברים כאן, מערער שהורשע עפ"י הודאתו, כאמור, מביע חרטה וזו לא מעידה ראשונה בתחום זה של העבירות.

למעשה, פנייתו של ב"כ המערער הינה על מידת הרחמים של בית המשפט, ולצערי, הגם שטיעון זה מושך את הלב, מבחינה משפטית אין מקום לקבלו.

כידוע, "הכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית לשיקול דעתה שלה, בכל הנוגע לגובה העונש שנקבע בעניינו של נאשם, זולת נסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית, אשר בולטת על פניה..." (ע"פ 10733/08, חנן גולדבלט נ' מדינת ישראל, תק-על 2011, (1), 1995).

ככל שאהפוך בפסק הדין, לא אוכל למצוא שטעה בית משפט קמא ולו כזית בגזר הדין, בוודאי לא לחומרה. הפסילה בפועל שהוטלה נמוכה מפסילת המינימום, הפסיקה באשר לנימוקים המיוחדים המצדיקים הפחתה מעונש פסילה של 24 חודשים למי שנוהג שיכור, אינה מיטיבה עם גישת המערער.

מושך את הלב, כאמור, במידת הרחמים לגבי מי שהוא אדם נורמטיבי כמערער, אך אין זה תפקידה של ערכאת הערעור, לצערי, והנני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ב, 08/12/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: