פרץ שמעון נ' לוי נונו יהונת - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטה מיום 7.3.2010, לפיה ניתנה למשיב רשות להתגונן מפני תביעה שטרית, בשל אי התייצבות המבקש לדיון.

מלכתחילה, הוגשה הבקשה על דרך של "תגובה להחלטה מיום 7.3.2010", וזו נתמכה בתצהירה של עוה"ד רותי שריד, ב"כ המבקש, לא התקבלה במשרדה ההזמנה לדיון, ועל כן לא ידעה עליו. בחלוף מספר ימים, וקודם שהוגשה תגובת המשיב, הוגשה גם "בקשה דחופה לביטול החלטה", בה חזרה עוה"ד שריד על אותן טענות, והוסיפה, כי בינתיים ולאחר בירור במזכירות בית המשפט התברר, כי ההזמנה נשלחה בפקס, אולם פקס כזה לא התקבל במשרדה. המשיב מתנגד לבקשה, בטענה כי היא סתמית.

בדיון שהתקיים בפני, נחקרה עוה"ד שריד על תצהירה, וכל שעלה, שיש בו תועלת לענייננו, הוא שביום 22.9.09 נכתב מכתב ממשרדה אל משרד ב"כ המשיב, הכולל ציון מס' תיק בית המשפט והמתייחס לאי-העברת הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות מהמשיב אל המבקש. ביתר החקירה לא היה ממש, שכן לא יכולה להיות מחלוקת, ואין צורך בעדות לשם כך, שעפ"י תיק בית המשפט, כתב בית הדין היחיד שנשלח, ועליו פרטי התיק, הוא נוסח ההחלטה הסטנדרטי שהיה נהוג אותה שעה בבית משפט זה, מפי כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) השופט חנוך פדר, הכולל הזמנה לדיון וקביעת מועדו (המועד לא השתנה מאז).

זאת ועוד, המבקש הגיב לבקשת המשיב להארכת מועד, ועל תגובתו ניתנה החלטה ביום 9.11.09, בזו הלשון: "יידון במועד הדיון הקבוע".

לא נטען, כי החלטה זו לא הומצאה למבקש (ואישור בדבר משלוח ההחלטה בפקס מופיע בתיק). ממילא, על בעל דין (לבטח כשהוא מיוצג) המגיש כתב טענות הנטל לברר מה עלה בגורל בקשתו או תגובתו, וחזקה כי המבקש ידע אודות ההחלטה המתייחסת לדיון "הקבוע". מכאן, כי גם אם אכן לא נרשם דבר הדיון ביומן משרד ב"כ המבקש (ואיני מפקפק בטענת עוה"ד שריד כי כך אכן ארע), יש לראות את המבקש כמי שהיה עליו לדעת אודות הדיון, בין אם זומן אליו כדין ובין אם לאו.

במאמר מוסגר אעיר, כי לא נעלמה ממני הוראת תקנה 497א(א1), לפיה די בתצהיר "ערוך הדין הנמען... בדבר אי-קבלת כתב בי-הדין בפקסימילה"; אולם איני סבור שתקנה זו מסייעת למבקש בענייננו, לאור חזקת הידיעה אודות הדיון, אפילו לא התקבלה ההזמנה בפועל בידי באת-כוחו.

אוסיף עוד, כי יכול והיה מקום ליתר גמישות בעניין זה אילו היו היוצרות נהפכות, והבקשה היתה לביטול החלטה שסתמה את הגולל על הדיון המשפטי (כגון: בקשה לביטול פסק-דין); ברם, כאשר לא נגרם למבקש נזק (למעט נזק דיוני), וכל שארע הוא שדלתות בית המשפט נפתחו בפני הצדדים, לשם בירור עובדתי של המחלוקת ביניהם לגופה, יש מקום לנקוט גישה דווקנית יותר, הנשענת על ידיעה קונסטרוקטיבית.

חרף האמור, ומששוכנעתי – ולא היה באמת ספק בכך, מעיון בכלל ההתנהלות בתיק – כי בפועל לא ידעה ב"כ המבקש אודות הדיון, אני סבור שיש מקום לבטל את החיוב בהוצאות שהוטל באותו דיון.

התוצאה, איפוא, היא שאני דוחה את הבקשה לביטול ההחלטה, ככל שהיא מתייחסת לתוצאתה האופרטיבית והשלכותיה על המשך הדיון בתיק, אולם מקבל אותה ככל שהיא מתייחסת לפסיקת ההוצאות.

בבקשה שבפני איני עושה צו להוצאות.

המבקש (התובע) ישלים את הפרשי האגרה תוך 14 יום, ויגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך 30 יום. המשיב (הנתבע) יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות אותה תקנה, תוך 30 יום מקבלת התצהיר ומסמכי המבקש. תצהירי עדות ראשית יוגשו, בו-זמנית, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המשיב. המצאה הדדית של כל כתבי בי-הדין.

המזכירות תקבע את התיק לישיבה מקדמית על פי היומן.

ניתנה היום, כ"ה אדר א תשע"א, 01 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: