פרץ סבן נ' האחים גוליברודה בע"מ ואח'

החלטה

אמנם, אין ספק כי החברה נטלה על עצמה, טרם פירוקה, התחייבויות כלפי המבקש ולא עמדה בהן, אולם משנקלעה לפירוק הרי שבנסיבות המקרה הפכו הללו, למרבה הצער, לחבות אובליגטורית נוספת של גוף חדל פרעון. גוף אשר קופתו ריקה, ובנסיבות המקרה נראה כי נושיו המרכזיים כלל לא טרחו להגיש כנגדו תביעות חוב, נוכח הערכתם כי אין כל מקור ממנו יוכלו להפרע, ולו באורח חלקי.

בנסיבות אלו, הצעתו המפורטת של כונס הנכסים הרשמי אכן הולמת את הדין החל ויש לאמצה, אולם זאת בכפוף לסייג אחד. ספק אם יש מקום, במקרה הנוכחי, לטענת "הודיה והדחה" שמעלה המנהל המיוחד, כמעט אגב אורחא; אם סבורים כונס הנכסים הרשמי או המנהל המיוחד כי המבקש חב דבר-מה לחברה, חרף טענותיו, יתכבדו ויטענו את הדברים באורח מנומק ומבוסס, בהתאם לדרישות הדין. לעניין זה, ראוי אף כי יתנו את הדעת כי יתכן ותועלה כנגדם אף טענת קיזוז אפשרית, היה ויתברר כי מקצת מהפרות החוזה בהן חטאה החברה כנגד המבקש חלו אף טרם למועד הקובע של ראשית הפירוק.

אי לכך, ספק אם בשלב זה ראוי לחייב את המבקש לשלם את החוב הנטען בסך 5,000 ₪ לקופת החברה, וזאת להבדיל מנשיאה בהוצאות הליך הרישום ושכר-טרחת המנהל המיוחד, אשר יפלו מניה וביה על כתפיו, נוכח מצבה של החברה ואי שיתוף הפעולה המסתמן מצד הרוכשים האחרים (מולם יאלץ המבקש להתמודד בהליך אזרחי נפרד בכדי לתבוע שיפוי, אם ימצא לנכון).

אי לכך, ובכפוף לסייג שהובהר לעיל, אני מקבלת את עמדת כונס הנכסים הרשמי, ומורה לו לבצע את הפעולות המתאימות, לרבות הגשה בלא דיחוי של בקשה למתן הוראות בעניין סמכויות המנהל המיוחד.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' ניסן תש"ע, 23 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.