פרץ נ' מעיין דרום י.ד בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להעברת מקום השיפוט לביהמ"ש לתביעות קטנות בקריית גת.

עסקינן בתביעה קטנה שהוגשה ביום 21.2.13 לפיצוי כספי בסך של 10,000 ₪.

על פי האמור בתביעה, ביום 27.12.10 הוגשה תביעה קודמת כנגד הנתבעת בגין ליקויים שנתגלו בסככה שנרכשה ממנה, מיד בסמוך להרכבתה.

ביום 5.6.11, התקיים דיון בתביעה הקודמת במהלכו הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו הנתבעת תחליף את הסככה ותחזקה ואף תוסיף מנוע ותעניק אחריות למשך 5 שנים. מנגד התחייב התובע לשלם 5,000 ₪ בתשלומים.

התובע מילא את חלקו בהסכם ואולם הנתבעת לא ביצעה את חלקה כפי שהיה עליה לעשות. הסככה לא חוזקה כהלכה ובשל כך התפרקה.

הנתבעת הגישה בקשה להעברת השיפוט לביהמ"ש לתביעות קטנות בקריית גת.

הנתבעת אינה מתכחשת להזמנה, להרכבת הסככה שנעשתה, או להליכים קודמים שנוהלו, יחד עם זאת, לטענתה, בין הצדדים קיים הסכם בדבר הסמכות המקומית המורה כי מחלוקות יבוררו בבית המשפט בקריית גת. כמו כן ובהתאם להוראת ס"ק 1 לתקנות הסמכות הינה לביהמ"ש בקריית גת בהתחשב ב"מקום מגוריו או עסקו של הנתבע".

התובע מצדו מבקש לדחות את הבקשה. לשיטתו די בכך שהנתבעת במסגרת ההליך הקודם לא נמנעה מלהתייצב לדיון.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק, אני דוחה את הבקשה.

תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, קובעת את אזור השיפוט ביחס לתביעה.

בין היתר, קובעת התקנה כי אזור השיפוט יקבע בהתאם לתנאים הקבועים בתקנה וזאת "על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין".

אם כן, נוכח הוראת התקנה, אין לייחס משקל כלשהו להסכמת הצדדים בדבר מקום השיפוט.

זאת ועוד, הברירה לבחור את בית המשפט בו יישמע ההליך מסורה לתובע כל עוד מתקיימת אחת מהחלופות שבתקנה.

בעניין שלפניי בהעדר מחלוקת כי הסככה הותקנה על ידי הנתבעת בבית התובע בעפולה, הרי שמתקיימת הן החלופה בדבר "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות" (ס"ק 3) והן בדבר "מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים" (ס"ק 5).

די באלה כדי להקנות סמכות לבימ"ש זה.

כאמור, הבקשה נדחית.

הוצאות הליך זה יובאו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.