פרץ נ' סלקום ישראל בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.ביום 10/11/10 התקשר התובע בהסכם עם הנתבעת. במסגרת הסכם זה, רכש התובע ארבעה מכשירי טלפון סלולריים ולטענתו נציגת הנתבעת – אחת ששמה אורטל, הבטיחה לו כי התשלום החודשי הקבוע שלו יסתכם בסך של 600 ₪, בגין שימוש ב – 912 דקות בכל אחד מן המכשירים.

2.בנוסף לכך, לטענת התובע הנתמכת בנספח להסכם ההתקשרות, הובטחה לו הטבת 750 ₪ "טרייד אין" בעד כל אחד מארבעת המכשירים, שמשמעותה החזר כולל של 3000 ₪ בגין יציאתו מחברת "פלאפון".

3.בכתב תביעתו, כמו גם במהלך הדיון שהתקיים בפני, טען התובע כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה אלה כלפיו, הן בכך שלא זיכתה אותו בגין הטבת ה"טרייד אין" והן בזה שהוא חוייב בסכומים העולים על 600 ₪ לחודש בגין השימושים במכשירים שרכש.

4.מן הנספחים המצורפים לכתבי הטענות של הצדדים עולה כי ביום 26/10/2011 פנה התובע אל הנתבעת באמצעות עו"ד, אשר דרש ממנה בשמו החזר של כל הפרשי התשלומים שנגבו ממנו שלא על פי ההסכם וביקש להשיב לה את ארבעת המכשירים ו"להתנתק מהחיבור אליה".

5.בתשובתה לפנייתו, מיום 4/12/11, כמו גם בכתב ההגנה שהוגש מטעמה לבית המשפט, טענה הנתבעת כי לאחר בדיקה, היא זיכתה את התובע בסך של 3,328.85 ₪ "בגין ההפרשים להם טען".

במהלך הדיון שהתקיים בפני, הסבירה נציגת הנתבעת כי הזיכוי מצא את ביטויו בכך שהתובע לא חוייב בתשלומים כלשהם בגין השימוש במכשיריהם במהלך שלושה חודשים (נובמבר, דצמבר 2011 וינואר 2012). וכדבריה:

"זה קוזז כי בין החיובים של נובמבר 2011 לפברואר 2012 אין חיובים ובממוצע החשבון שלו עומד על ממוצע של 1,000 ₪ אז בשלושה חודשים קיזזנו לו".

6.לכך השיב התובע כי העובדה שהנתבעת הסכימה שמגיע לו זיכוי בסכום הנטען להפרשי חיוב היתר (מעל 600 ₪ בכל חודש), מלמדת על נכונות טענותיו.

7.בבחינה יסודית של המסמכים שצורפו אל כתב ההגנה מצאתי כי הנתבעת אכן זיכתה את התובע ב"הטבת טרייד אין" בסך כולל של 3,000 ₪ ואולם היא עשתה כן בשני שלבים:

א.בתאריך 1/3/2001 בעקבות פנייה של התובע בעניין זה נמצא כי "הוא באמת לא קיבל את מה שהובטח לו" ולכן הוא זוכה במסגרת חשבונית החיוב החודשית שלו לתקופה שבין 27/3/2011 ל – 26/4/2011 (כ- 4 חודשים לאחר תחילת ההתקשרות) בסכום של 1,500 ₪ לפני מע"מ.

ב.ביום 4/12/2011, בהמשך לבקשת המחלקה לפניות הציבור, נבדקו טענות התובע פעם נוספת ונמצא כי הוא אכן טרם קיבל את יתרת הטבת הטרייד אין וביום 30/11/2011 הוא זוכה בסכום נוסף של 1,500 ₪.

8.מעבר לכך זוכה חשבונו של התובע בגין שתי הטבות נוספות שאי התקנתן במועד הביאה לחלק מחיובי היתר נשוא תביעתו.

9.במצב דברים זה ומשלא הוכחה טענת התובע בדבר ההבטחה שניתנה לו בשעתו לתשלום חודשי קבוע בסכך 600 ₪ בלבד, כשבהסכם שעליו הוא חתם אז, מדובר היה על חבילת דקות בתשלום חודשי קבוע ותשלום נוסף מוזל בעבור כל דקת שיחה, לא מצאתי בסיס לעיקרי תביעתו.

10.באשר לבקשת התובע כי אקבע שאין הוא חייב לנתבעת את סכומי הכסף שהיא דרשה ממנו לשלם לאחר התנתקותו ממנה בגין שימושים שבוצעו בקווי הטלפון שהיו ברשותו ובגין הציוד שרכש באמצעותה – אני סבורה כי צודקת הנתבעת בטענתה לפיה על התובע לילך

בדרך המלך ולהתגונן מפני תביעת החוב, שכן תביעה שעניינה במתן הצהרה בדבר היותו של תובע פטור מראש מלשלם סכום כלשהו לנתבע, להבדיל מתביעה להשבת סכום ששולם, אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות (ראה למשל ת"ק (חדרה)

15298-02-11 כהנא נ' סלקום).

11.סוף דבר, לא מצאתי בסיס לחיוב הנתבעת בתשלום רכיב כלשהו מרכיבי תביעתו של התובע כנגדה.

יחד עם זה, שוכנעתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין מחדליה אשר גרמו לאיחורים ניכרים בעדכון ההטבות שהובטחו לו בעת ההתקשרות עמה ולכן הנני מחייבת אותה בתשלום פיצוי בסך 500 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.