פרץ נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בת"א יפו (כב' השופט יצחק גרטי), אשר הרשיע את המערערת על פי הודאתה בעבירה של נהיגה בשכרות במוצאי תשעה באב, 31.7.09.

המערערת נמצאה נוהגת רכב בשעות הלילה, כשבליטר אחד של אוויר נשוף נמצאו 430 מיקרוגרם אלכוהול.

בית משפט קמא גזר על המערערת עונש לא חמור של שנתיים פסילה בפועל, פסילה מותנית קנס ומאסר מותנה.

אמרתי עונש לא חמור וזאת בהנתן שעל פי סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, על בית משפט להטיל שנתיים פסילה כעונש מינימום בעבירה מסוג זה.

עם זאת, בתיק שבפניי נסיבות מיוחדות, אישיות, משפחתיות של המערערת, הקשורות באחותה ועוד, עברה אינו מכביד, אם כי בחמש שנות נהיגתה, כולל העבירה הנוכחית, 4 עבירות, ובעיקר המדינה מסכימה שעונש הפסילה בשל הנסיבות המיוחדות, מבלי שהדבר יהווה תקדים לעניינים אחרים, יופחת.

לבית משפט סמכות, הן לרדת מעונש המינימום, והן לפסוק שלא כולו יהא בפועל, כאמור בסיפא לסעיף 39 א' וסעיף 36 לפקודת התעבורה, ובמקרה זה, לאור ההסכמה מוצדק להעתר לה והנני מתקן את רכיב הפסילה בפועל שבגזר הדין כך שבמקום 24 חודשים יהיו 11 חודשים בניכוי 30 ימי הפסילה המנהלית שריצתה.

ניתנה והודעה היום כ"ט שבט תשע"א, 03/02/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

עו"ד פורר:

עו"ד דולב:

הוקלד על ידי: שרית פרוש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: