פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

התובע יליד 1980, הגיש תביעה זו בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים, מיום 22.12.07, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

הצדדים ביקשו לבטל את קדם המשפט שנקבע ולקבל הצעה לסיום התיק בפשרה בכתב.

המומחה שנתמנה, דר' חגי אמיר, קבע בחוות דעתו מיום 28.10.13, כי התובע סובל מ- 10% נכות צמיתה בגין כאבים מפושטים ממקור מוסקולוסקלטאלי לפי פריט 35 (1) (ב) לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי, אולם רק מחצית מנכות זו נובעת מהתאונה, דהיינו 5% נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. נקבע עוד, שלא ניתן לייחס לתאונה תקופות אי כושר זמני. בתשובה לשאלות הבהרה מיום 20.1.14, קבע המומחה כי לא היה משנה את חוות דעתו, גם אם היה יודע על התאונות הנוספות משנת 2010.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות ואת תחשיבי הנזק לרבות נספחיהם, ועמדתי על טענות שני הצדדים, בין היתר, כי מחד גיסא מדובר בפגיעה רב מערכתית וכי התובע עבר טיפולים רפואיים רבים, ומאידך גיסא, כי מדובר בנכות קטנה יחסית של כ- 5%, כאשר התובע חזר לעבודה וקשה להוכיח גריעה בפועל כתוצאה מן התאונה – אני נכון להציע לצדדים הצעה לסיום התיק בפשרה כדלקמן:

בגין נזק לא ממוני – סך של 10,000 ₪.

בגין אובדן שכר עבר – סך של 10,000 ₪.

בגין אובדן שכר עתיד (גלובאלי) – סך של 20,000 ₪.

בגין הוצאות, ניידות ועזרה – סך של 5,000 ₪.

סיכומו של דבר, מוצע לצדדים לסיים את התיק בפשרה בפיצוי בסך 45,000 ₪, בתוספת שכר טרחה בסך 11% + מע"מ כדין, והשבת אגרה משוערכת.

יובהר כי הצעת הפשרה הינה רק בסיס למשא ומתן בין הצדדים.

הצדדים ינהלו משא ומתן ויודיעו עד ליום 24.4.14 אם הגיעו להסכמות, או שיש צורך לקבוע מתווה להגשת ראיות ולקידום התיק לשמיעת הוכחות.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.