פרץ נ' ישראל אוגורו - פסקדין

החלטה

מונחת בפני בקשה לעיקול זמני על הסך של 80,000 ₪ אצל המחזיקים עירית נהריה, ובנק דיסקונט לישראל בע"מ, סניף נהריה.

כתב התביעה:

התובע הלווה לאחי הנתבעת הסך של 77,500 ₪ בחודש 9/08, והנתבעת חתמה על שיק בטחון להחזר ההלוואה. ההלוואה לא הוחזרה, והנתבעת לא שילמה לתובע סכום התביעה, על אף שיק הבטחון וערבות הנתבעת לחוב של אחיה.

הבקשה לעיקול זמני:

התובע חוזר בתצהירו על הטענות בכתב התביעה ביחס לחוב, וטוען שהנתבעת שקועה עד צוואר בחובות, וכי היא מתחמקת סדרתית ומצבה הכלכלי של הנתבעת קשה, והדרך היחידה להפרע מהנתבעת על פי פסק הדין הצפוי להתקבל לטובת התובע הוא בהטלת עיקול זמני.

סיכויי התביעה:

לכאורה מדובר בסיכויי תביעה טובים, מאחר שבידי התובע שיק על הסך של 77,500 מיום 5.9.08.

מצבה הכלכלי של הנתבעת:

טענות התובע לגבי מצבה הכלכלי של הנתבעת, הן טענות כלליות ביותר, שאינן מגובות בעובדות כלשהן. מדובר בהצהרה כללית לפיה הנתבעת מתחמקת סדרתית מתשלום חובות, הנתבעת שקועה עד צוואר בחובות, ומצבה הכלכלי גרוע. פרט להצהרות אלה אין בפני עובדה כלשהי המבססת טענות אלה.

מאזן הנוחות:

התובע מבקש לעקל עיקול משכורת של הנתבעת, מבלי להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. ככלל עיקול משכורת, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבע, אלא אם מוכח אחרת. אין מקום לגדוע פרנסת הנתבעת על סמך טענות כלליות.

באשר לבנק, אין בפני פרטים לגבי הסכומים המצויים בבנק, ואם מדובר בהמשך עיקול המשכורת באם תגיע לבנק.

דיון ומסקנות:

מדובר בחוב משנת 2008, אין בפני עובדות כלשהן לגבי מצבה הכלכלי של הנתבעת, מאזן הנוחות אינו נוטה לכאורה לטובת התובע, ולכן אני דוחה הבקשה לעיקול זמני.

ההחלטה ניתנה בהעדר, להעביר העתקה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"א, 28 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: