פרץ נ' חברת פזגז

פסק דין

1.בפני תביעה להפרשי תשלום שכר טרחה בגין פעולות גביה שהתובע ביצע עבור הנתבעת, ולטענתו לא קיבל תשלום עבורן. בנוסף טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש.

2. התובע עבד כקבלן גביה עבור הנתבעת, ופנה לצרכנים, שלא שילמו את חשבונות הגז שהנתבעת הפיקה עבורם. על פי המוסכם בין הצדדים התובע היה אמור לקבל 20 ₪ עבור כל מדבקה שהדביק על דלת הצרכן, ו-35 ₪ כנגד כל צרכן שמשלם את חובו. הנתבעת שילמה על פי דיווחים של התובע, שהצליבה עם נתוניה היא, בדבר תשלום החשבונות.

3.ההתקשרות בין הצדדים החלה בחודש יולי 2010 והסתיימה בחודש אוגוסט 2010 ביוזמת הנתבעת.

4. התובע טוען כי הוא פנה לכ-600 לקוחות ועל כן הסכומים שהנתבעת שילמה לו הינם חלקים בלבד ונותר חוב של 7,500 ₪. בנוסף טוען התובע כי הנתבעת הפרה את ההסכם שערכה עימו בעל פה שכן היא התחייבה לשלוח אותו לקורס טכנאי ולקבל אותו כעובד מן המניין. בשל הפרת ההסכם ועוגמת הנפש שנגרמה לו דורש התובע גם כן 7,500 ₪.

5.הנתבעת מצידה טוענת כי שילמה לתובע על פי הרישומים שהציג לה וכך שילמה בגין 207 צרכנים ששילמו את החוב, ובגין 197 צרכנים שעבורם השאיר התובע הודעה. לטענת הנתבעת היא לא התחייבה להעסיק את התובע, והיא הפסיקה את ההתקשרות עימו לאחר שהחליטה שעובדים מטעמה, שמבצעים חלוקה באזור, יהיו אחראיים גם על גביית החוב.

דיון והכרעה:

6. התובע טוען למעשה כי הנתבעת חייבת לו תשלום בגין 600 צרכנים. לא ניתן היה להבין מטענות התובע אם מדובר ב-600 צרכנים בנוסף לצרכנים שעבורם קיבל תשלום או 600 צרכנים כולל אלו שעבורם קיבל תשלום, שכן התובע לא צירף כל פירוט לדרישותיו.

7.התובע לא הציג כל רישומים מטעמו, וטען כי נתן לנתבעת את רישומיו ואין בידו העתק. התובע חלק על רישומי הנתבעת, וזאת גם לאחר שהצדדים נפגשו פעם נוספת, ביוזמת בית המשפט כדי לעבור על רישומי הנתבעת. יחד עם זאת התובע ידע רק לטעון באופן כללי שהיו צרכנים ששילמו, והוא קיבל בגינם תשלום עבור הדבקת מדבקה בלבד, אך לא ידע לפרט מי הם אותם צרכנים.

8. הנתבעת מצידה הודתה כי קיבלה רישומים מהתובע, והצליבה אותם מול התשלומים שקיבלה מהצרכנים, אך טענה שלא שמרה את רישומי התובע. הנתבעת הציגה לתובע ולאחר מכן לבית המשפט רישומים מפורטים של הצרכנים שבגינם שילמה לתובע.

9.הלכה היא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ובעניינו התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח את פעולות הגביה שהוא טוען שביצע. התובע לא הציג רישומים בכלל, וגם כאשר קיבל את רישומי הנתבעת לא יכול היה להצביע על טעויות, מלבד טענה כללית שעבד מאוד קשה ולא קיבל את המגיע לו.

משכך התביעה להפרשי תשלומים נדחית.

10.עוד טוען התובע כי הנתבעת הבטיחה לו שיהפוך לעובד מן המניין, ישלח לקורס טכנאים ובמשתמע שיקבל שכר הולם. התובע טוען כי ויתר על עבודה חלופית ומשתלמת יותר, בשל הבטחות אלו. הנתבעת טוענת כי נציגה מטעמה שוחחה מספר פעמים עם התובע על כך שהם לא שבעי רצון מתפקודו כגובה, ושמעולם לא הוצע לו תפקיד אצל הנתבעת.

11.התובע בדיון בפני הודה כי נציגת הנתבעת העירה לו על הגבייה אך טען שהערות אלו נועדו לייצר אליבי לתשלום הנמוך שהנתבעת התכוונה לשלם לו. לדבריו הצליח מאוד בגביה ועל כן הוצע לו להפוך לעובד.

12.גם בעניין זה התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי ניתנה לו הבטחה מחייבת או כי נגרמו לו נזקים כלשהם.

על כן גם התביעה לפיצויי בגין הפרת הסכם נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.