פרץ מאיר נ' רשף בטחון (1993) בע"מ - פסקדין

החלטה

הבקשה שהוגשה ע"י המבקש בתיק זה היא לאישור התביעה בתיק זה כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו -2006.

המבקש עבד במשיבה בתפקיד שומר מיום 26.8.2001 ועד 2.7.2008 והגיש תביעה לזכויות סוציאליות שונות כאשר ביחס לחלק מן העילות, ביקש כי תביעתו תאושר כתובענה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.

המשיבה על פי הנטען היא חברה המספקת שירותי שמירה והינה חברה בארגון השמירה החל משנת 2006.

הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה מאחר ולטענת המבקש המשיבה קיפחה את זכויות המבקש ואת זכויות יתר עובדיה.

העילות שבגינן נתבקשה הכרה בתביעה הייצוגית מלכתחילה הן:

תוספת וותק;

תוספת חגים;

ניכויים מהשכר שלא כדין ואי הפקדה;

אי הפקדה לקרן פנסיה;

מניעת צבירת פיצויי פיטורין על אף החובה שהוטלה עליה מכוח צו ההרחבה ובכך מנעה מעובדיה לצבור ולקבל פיצויים עם סיום עבודתם.

המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף ולגופה מהטעמים הבאים:-

המשיבה חברה בארגון מעבידים והיא צד להסכם הקיבוצי.

הבקשה אינה נכנסת בגדר התוספת השנייה לחוק תביעות ייצוגיות וזאת מאחר שסעיף 10 לתוספת השנייה של חוק תביעות ייצוגיות קבע כי לא ניתן להכיר בתובענה ייצוגית של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאיי עבודתו וכאשר המעביד הוא צד להסכם קיבוצי.

כבר בשל אי גילוי עובדת קיומו של הסכם קיבוצי שחל על היחסים בין הצדדים ביקשה המשיבה סילוק התביעה על הסף.

המבקש הסתיר מבית הדין כי נחתמו עימו ועם יתר עובדי המשיבה הסכמי העסקה המתירים למשיבה לנכות מהשכר, תוך שנטען כי נוכו מהשכר ניכויים בניגוד לחוק הגנת השכר.

למבקש שולמו סכומים בגין אי הפרשה לקופת פנסיה, במסגרת גמר חשבון עימו. המבקש לא מציין זאת ודורש סכומים בגין עילה זו.

המשיבה שילמה למבקש וליתר עובדיה ימי חג ולכן התביעה בגין עילה זו אינה יכולה להתברר במסגרת התביעה ייצוגית.

במסגרת התביעה נדרשים פיצויי הלנת שכר בגין כל אחת מעילות תביעתו והמבקש מנסה להתגבר על הוראת סעיף 10 לתוספת השנייה באמצעות ויתור על פיצויי הלנה, גם בגין עילות שעל פי חוק ניתן לתבוע בגינן פיצויי הלנה, וזאת באופן שבגין אותן עילות לא תיכלל השנה שלפני הגשת כתב התביעה בתיק זה.

למבקש אין עילת תביעה אישית כנגד המשיבה ומשכך אינו עומד בדרישות סעיף 8 לחוק תביעות ייצוגיות גם נוכח הסכום הכולל הגבוה של התביעה.