פרץ ואח' נ' סימפון ע.מ. 052992211 - פסקדין

פסק דין

1.התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין הטעיה ברכישת מכשיר טלפון סלולארי.

2.ביום 16.7.12, כך עפ"י כתב התביעה, רכש התובע 2 עבור בתו, התובעת 1, מכשיר טלפון סלולארי מדגם אייפון4 ושילם תמורתו סך של 2,800 ₪. במועד הרכישה הוצע לתובע 2, ע"י מוכר בחנותו של הנתבע, לרכוש מכשיר משומש. התובע סרב והבהיר למוכר כי הוא מעוניין לרכוש מכשיר חדש בלבד. בשלב זה, המוכר מכר לתובע מכשיר טלפון תוך שהוא מתחייב כי מדובר במכשיר חדש. המוכר טען כי למכשיר קיימת אחריות יצרן לתקופה של שנה, אך על אף בקשתו של התובע, לא הומצאה לו תעודת אחריות של יצרן, אלא רק תעודת אחריות תוכנה בלבד של הנתבע. כבר בערב הרכישה התברר לתובעים כי המכשיר אינו חדש וזאת לאור כך שהמכשיר קרס. אז התברר כי המכשיר נפרץ באופן בלתי חוקי ונושא אפליקציות שלא אמורות להימצא במכשיר חדש. יום לאחר הרכישה פנה התובע 2 למוכר בחנות הנתבע על מנת לברר אודות מצבו של המכשיר ובשיחתם עלה כי אכן המכשיר היה בשימושו של לקוח אחר. ביום 18.7.2012 נשלח לנתבע מכתב מב"כ התובעים בדרישה לפיצוי בסך 1,200 ₪ בשל ההטעיה. הנתבע בתגובה הציע לבטל העסקה ולהשיב לתובעת 1 את כספה ללא כל פיצוי, אך התובעת 1 זקוקה למכשיר באופן שוטף לשם עבודתה ועל כן נאלצו התובעים לסרב להצעה זו. בהמשך, התגלתה במכשיר תקלה שלא אפשרה שימוש במכשיר ללא אוזניות. ביום 2.8.12 ביקשה התובעת מהמוכר בחנותו של הנתבע לתקן את המכשיר במסגרת אחריות היצרן ואחריות הנתבע אך המוכר סירב לבצע את התיקון ובין הצדדים התנהלו חילופי דברים קשים. התובעת 1 נאלצה לבצע התיקון במקום אחר בעלות של 370 ₪. ביום 6.9.12 התגלתה תקלה ב-GPS וחיישן הקרבה. המוכר בחנותו של הנתבע שוב סירב לתקן והוסיף כי "הרוויח" על המכשיר רק 300 ₪ לכן "לא משתלם לו לתקן" ושוב נאלצה התובעת 1 לתקן במקום אחר בעלות של 200 ₪. התובעים טוענים, כי נכון למועד הגשת התביעה שתי התקלות חזרו ועדיין קיימות במכשיר. התובעים טוענים לנזק בגין עלויות התיקונים; אובדן זמן עבודה; הוצאות בגין התביעה; ועגמת נפש, בסכום כולל של 10,000 ₪.

3.התובע טען מנגד להיעדר יריבות בינו לתובעת 1 מאחר שצורפה על מנת להגדיל את נזקי התובעים בעוד המכשיר נרכש ע"י התובע 2 בלבד. הנתבע הודה כי התובע שילם 2,800 ₪ בעבור מכשיר חדש ובפועל קיבל מכשיר מחודש. הנתבע טען כי מדובר בטעות בתום לב שנבעה מכך שמכשירים מחודשים נמסרים לצרכנים באותה אריזה כשל מכשירים חדשים. הנתבע טען כי עם גילוי הטעות הציע לתובע לבטל העסקה ולקבל החזר כספי או להחליף את המכשיר. אך התובע ביקש לנצל אפשרות זו להתעשר בחוסר תום לב, לא היה מוכן לאפשר לנתבע לתקן את טעותו, דרש פיצוי של 500 ₪ ולאחר מכן באמצעות עו"ד דרש פיצוי גבוה יותר. הנתבע לא זכר האם הוצע לתובע לרכוש מכשיר טלפון משומש וטען כי אין באפשרותו לבדוק האם היה, נכון לאותה עת, מכשיר משומש למכירה בחנותו. הנתבע טען עוד, כי תעודת האחריות שסופקה לתובע הינה התעודה שהיצרן מספק עבור המכשיר. הנתבע טען כי פעל כפי שמוכר מכשירי טלפון סביר היה פועל בנסיבות העניין וכי לא נגרם לתובעים כל נזק בשל טעותו.

4.בדיון שנערך בפניי העידה התובעת 1 וחזרה על גרסתה לפיה עוד באותו ערב התחילו התקלות במכשיר והוברר כי נמכר מכשיר פרוץ. לאחר ששוחחה עם הנתבע טלפונית והתקלות סודרו, החליטה שלא לבטל את העסקה על אף שהונו אותה מהטעם שהמכשיר נחוץ לה באופן שוטף לשם עבודתה ועל כן רכש אותו אביה בעבורה. ברם, כעבור שבוע התגלו במכשיר תקלות נוספות וכאשר ביקשה לתקנו הוחלפו בינה לבין המוכר בחנות הנתבע חילופי דברים קשים שבמהלכם לקח תחילה המוכר את המכשיר על מנת לתקנו אך בהמשך החזירו לתובעת ואמר לה "אם איך שאת מדברת אני לא מתקן אותו". התובעת לא זכרה האם המוכר התייחס לאופי התקלה וטענה כי שוב היו החילופי דברים קשים שלא נגעו ספציפית לפתרון התקלות, אלא לעובדה כי נמכר לה מכשיר פרוץ ולא חדש כפי שהובטח. לפיכך, נאלצה התובעת לתקן המכשיר באופן עצמאי בחנות אחרת. לאחר מכן התגלתה תקלה נוספת שאף אותה סירב המוכר לתקן ועל כן פנתה לתקנה במקום אחר. התובעת טענה כי התקלות חזרו וקיימות עד היום, באופן שאינו מאפשר שימוש ראוי במכשיר.

התובע אף הוא העיד וטען כי רכש מכשיר בעבור בתו וכי ביקש לרכוש מכשיר חדש. העובד בחנות הציע לו לרכוש מכשיר משומש בעלות של 500 ₪ והוא סירב ודרש מכשיר חדש. התובע טען כי כשגילה כי הוטעה ונמכר לו מכשיר משומש, דרש 500 ₪ כפיצוי, המהווים את ההפרש בין מכשיר משומש למכשיר חדש.

5.מנגד טען הנתבע כי הוא בוחר את לקוחותיו "עם מי אני רוצה לעבוד עם מי לא" (עמ' 2 שורה 16). הנתבע טען כי הטעות במכירת מכשיר משומש כחדש נעשתה בתום לב וכשהתגלתה הציע להשיב לתובע את הסכום המקורי, שאיננו ערך המכשיר כיום לאחר חלוף שנה וחצי. הנתבע טען כי התובע ניצל טעות זו על מנת לסחוט אותו ולדרוש תחילה פיצוי בסך 500 ₪ ובהמשך שלח מכתב מעו"ד בו דרש 1,200 ₪. הנתבע טען כי האחריות חלה על תיקון תקלות חומרה בלבד. ברם, המוכר שמכר את המכשיר ואשר טיפל בהמשך בטענות התובעים בדבר תקלות, לא הובא להעיד.

6.דיון -

סעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, שכותרתו "איסור הטעייה"- קובע כך:

(א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה2 - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

בית המשפט העליון התייחס לתכליתו של חוק הגנת הצרכן בע"א 2512/90 סופרגז בע"מ נ' תופיני סער, פ"ד מה (4) 405, 1991 וכך נאמר שם:

"חוק הגנת הצרכן - מה טיבו ומה תכליתו? זהו חוק שבעיקרו נועד להגן, בעזרת סנקציות אזרחיות ופליליות, על הצרכן מפני מעשי הטעיה או מירמה או אחיזת עיניים מצד יצרן או ספק. החוק מבקש למנוע מהקונה התמים - הוא הצרכן הרוכש נכס או מקבל שירות לשימושו האישי, הביתי או המשפחתי - מליפול ברשתם של האנשים המבקשים להוליכו שולל.

הכוונה היא להגן על הצרכן מקניית מצרכים שאינו זקוק להם או שאיכותם ירודה מזו שנצטיירה בעיניו על-פי הפירסום שניתן למוצר, או שאין בידו כל הנתונים האמיתיים באשר לאותו מוצר, כך שהוא רוכש את המוצר כתוצאה מהטעיה בדבר המחיר האמיתי, האיכות והכמות הנמכרת (ראה דברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן, תש"ם-1980)."

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, סבורה אני כי דין התביעה להתקבל. ואבאר.

ראשית, התרשמתי מעדותם של התובעים והיא מהימנה בעיני. התובעים חזרו על גרסתם לפיה ביקשו ואף שילמו בעבור מכשיר חדש ותחת זאת סיפק להם הנתבע מכשיר משומש ובלתי תקין.

שנית, הנתבע עצמו הודה כי בפועל נמכר לתובעים מכשיר משומש כחדש.

לפיכך, אין חולק, כי הנתבע הטעה את התובעים במוכרו להם מכשיר משומש כחדש.

הנתבע אומנם טען בעלמא כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, אך עדותו של התובע לפיה הוצע לו לרכוש מכשיר משומש בטרם הקניה והוא סירב, מעלה ספק בדבר מהימנות גרסה זו. יתרה מזו, גרסה זו של התובע נותרה בגדר גרסה יחידה, שכן המוכר לא הובא להעיד בפניי, ובהקשר זה חלה הפסיקה לפיה הימנעות מהבאת עד רלוונטי תתפרש לרעת הצד שנמנע מלהביאו (ע"א 27/91 קבלו נ' ק. שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח', פ"ד מ"ט (1) 450, 457).

התובע ששילם בעבור מכשיר חדש גילה לעת ערב כי הוטעה וקיבל מהנתבע מכשיר משומש. תקלות שהתגלו עם פתיחת המכשיר תוקנו בשיחה טלפונית עם הנתבע ועל כן התובעת שהמכשיר היה נחוץ לה לשם עבודתה החליטה להותירו בידיה. בהמשך, התגלו במכשיר תקלות נוספות. אך, כאשר ביקשה התובעת ממוכר הנתבע לתקנם, התגלו חילופי דברים בין הצדדים והמוכר סירב.