פרץ ואח' נ' עיריית באר שבע ואח' - פסקדין

פסק דין

התובעת הגישה תביעתה בשל כאב וסבל שנגרם לה באירוע מיום 23.7.09.

כעולה מכתב התביעה התובעת יצאה מהשער המערבי של בית חולים סורוקה לכיוון תחנת האוטובוסים הצמודה לשד' רגר, במקום שבו נעשות עבודות שיפוצים, אולם לשיטתה אנשים למרות השיפוצים נוהגים ללכת במקום.

התובעת לדבריה, נפלה שכן באזור תחנת האוטובוס ישנה בליטה שבין מרצפות הבטון לבין האספלט הישן של התחנה.

לאחר שנפלה, סייעה לה עוברת אורח והיא הגיע לחדר המיון. במסגרת סיכום הביקור, צוין כי נפלה, נחבלה בעפעף עליון ובברכיים, מתלוננת על כאבים, בוצע פרפר בעפעף. הנתבעת שוחררה והופנתה לביקורת.

הנתבעת לא צרפה חוו"ד רפואית, דבר המלמד על כך שאינה טוענת לנכות צמיתה. התובעת צפרה תמונות שצולמו סמוך לאחר האירוע ולאחר הטיפול הרפואי.

הנתבעת 1, עיריית באר שבע הכחישה את טענות התובעת וטענה כי מדובר באתר עבודה, אשר מטופל על ידי הנתבעת 2. טוענת הנתבעת 1 כי לא התקבלה כל תלונה במוקד על האירוע ועל המפגע דבר המלמד כי אין מדובר במפגע. טוענת העירייה כי מדובר בפגם קל, שאינו חורג מגדר הנורמה.

הנתבעת ביקשה להטיל את האחריות על הנתבעת 2 וכן על המדינה, דבר שעשתה באמצעות הודעת צד ג' ששלחה.

הנתבעת 2, לא התייצבה לדיון.

המדינה התייצבה לדיון. במסגרת טענות המדינה בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת את אחריותה וטענה כי ישנו קבלן עבודות שהוא זה שאחראי לכל הנזקים במקום. בנוסף, טען נציג המדינה כי ניתן לראות כי מדובר במשטח ישן שאינו באחריות המדינה. בכל מקרה טען נציג המדינה כי אין לחייבה.

במהלך הדיון, התובעת העידה על האירוע ולא מצאתי לפקפק בעצם התרחשותו, דבר המתחזק גם על סמך תעודת חדר המיון, מיד בסמוך לאחר האירוע.

עסקינן באירוע תאונה שהתרחש באזור בו ישנן עבודות פיתוח המבוצעות על ידי הנתבעת 2 אולם יחד עם זאת האירוע עצמו אירע בתוך האתר באזור של תחנת אוטובוס בו מצויה מדרכה ישנה ולא נסתרה טענת התובעת כי אנשים נוהגים ללכת במקום.

כפי שטענה העירייה, לא דווחו על מפגעים במקום, דבר שלא נסתר אולם יחד עם זאת, ככל שמי שמצא לנכון לא סגר את אזור תחנת האוטובוס באופן הרמטי, הרי יש לדאוג לטיפול במשטח התחנה, על מנת שאנשים לא ייפגעו ולא יכשלו.

יחד עם האמור, ישנו אשם תורם גבוהה של התובעת.

מדובר באזור שבו במוצעות עבודות, התובעת הייתה מודעת לכך כעולה מכתב התביעה. התובעת לא טענה כי אינה מכירה את המקום, ולמרות שמדובר בשעת ערב, לא הוכח כי לא הייתה תאורה במקום, מכאן, שיש לייחס לתובעת אשם תורם אשר אני מעריך אותו בהיקף של מחצית מהנזק.

ככל שמדובר בנזק, כפי שציינתי, לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה למרבה המזל, אולם יחד עם זאת אין ספק כי נגרם לה כאב וסבל, אותו אני עומד בסך של 5,000 ₪. כיוון שאחריותה של התובעת הינה מחצית, הרי אני מורה כי התובעת תפוצה בסך של 2,500 ₪.

מצאתי כי יש להטיל את האחריות לאירוע יחד ולחוד.

מדובר באתר עבודות אשר מחד, באחריות הנתבעת 2, אולם מנגד מדובר במעין "אי" שבו יש אחריות לעיריית באר שבע.

עסקינן בתביעה קטנה ויש קושי לברר באופן מדויק את האחריות המדויקת של מי מהצדדים.

הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' למדינה וכן לנתבעת 2.