פרנק ואח' נ' רובינשטיין ואח'

החלטה

1.הנתבע הגיש בקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

טענות הצדדים

הנתבע טוען כי סיכויי התביעה קלושים, ולפיכך קרוב לוודאי שהתובע יחויב בתשלום

הוצאותיו.

עוד טוען הנתבע להעדר יכולת פרעון של התובע, וזאת בשל העובדה כי לתובע יש תיק פתוח בהוצאה לפועל, וכי בכתב תביעתו הוא מודה כי הינו חייב 100,000 ₪, וכי חשבונות הבנק שלו ונכסיו מעוקלים.

הנתבע טוען כי ניהול הליך זה כרוך בעלויות רבות, ולאור סיכויי ממשי לדחיית התביעה בתיק זה, ולאור העובדה כי הנתבע לא יוכל להיפרע מאת התובע כדי סכום הוצאותיו, ככל שיפסקו לזכותו, יש לחייב את התובע בהפקדת הערובה.

התובע הגיש את תגובתו לבקשה וטען כי בסיס התביעה דנן הינו התרשלותו של הנתבע,

אשר גרמה לתובע לנזקים רבים, שמפורטים בכתב התביעה.

התובע טוען כי לא ניתן ללמוד מכך כי הוא הינו חדל פירעון, וכי לא יוכל לעמוד בחובותיו.

התובע טוען כי מאז פתיחת תיק ההוצל"פ כנגדו עשה כל שביכולתו כדי להגיע להסדר תשלומים.

עוד טוען התובע כי בעקבות ההסדר בהוצאה לפועל, הוסרו העיקולים על נכסיו ועל חשבונו.

בנוסף, טוען התובע כי הערעור נגדו נדחה בשל העובדה כי הנתבע נקט הליך שלא על פי סדרי הדין, ודי בכך בכדי להעיד על התרשלות הנתבע ו/או מי מטעמו ולו אף בראש נזק זה, כדי לייתר את טענות הנתבע בדבר העדר סיכויי תביעה לכאורה.

עוד טוען הנתבע כי באם יינתן כנגדו צו להפקדת ערובה, משמעו יהיה בנסיבות אלה פגיעה בזכותו הקונסטיטוציונית לגישה לערכאות.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהם, אני קובעת כי בנסיבות המקרה דנן, ולאחר שקילת זכות הגישה של התובע לערכאות מול זכותו של הנתבע לגביית ההוצאות במידה והתביעה תדחה, יש מקום לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

הלכה פסוקה היא:

"החלטה בדבר מתן ערובה להוצאות על ידי תובע הפונה לבית משפט מערבת שיקולים נוגדים: האחד – מימושה של זכות הגישה לערכאות, מצריכה התחשבות ביכולתו הכלכלית של יוזם ההליך לעמוד בנטל הכספי הכרוך בהפקדת ערובה. מנגד, יש משקל לעניינו של נתבע בהליך, המובל באמצעות התובענה לדיון בערכאות, וזכאי להגנה כי אם ההליך נגדו יידחה, יהיה בידו לממש את גביית הוצאות המשפט שנפסקו לזכותו, לבל יסבול חסרון כיס עקב הליך שהוגש נגדו שלא ביוזמתו.... על בית המשפט לאזן בין השיקולים האמורים, ובמסגרת איזון זה, לתת משקל יחסי ראוי למיהות התובע ומצבו הכלכלי, למיהות הנתבע ומעמדו, לטיב השאלות שהתובענה מעלה, ולהערכת סיכוייה להתקבל" (ראה רע"א 3601-04 לין ויצ'ון נ מדינת ישראל)