פרנגי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1. בפניי ערר על החלטת כב' השופטת תמר נאות-פרי מיום 13.8.2013 בתיק מ"ת 25278-10-12 בה הורה בית המשפט במסגרת בקשת המשיבה לעיון חוזר, על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הערר הוגש רק ביום 18.8.2013.

2. העובדות הרלוונטיות לענייננו הן:

א. ביום 17.10.2012 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו שני אישומים של גניבה מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, וחבלה במזיד ברכב. על פי כתב האישום בוצעו העבירות בחניון האנדרטה לזכר הנספים באסון הכרמל בחיפה.

ב. ביום 21.11.2012 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שנקבע כי הוא אינו מתאים למסגרת טיפולית, ולאור עברו הפלילי והעובדה כי קיימים מאסרים על תנאי לחובתו.

ג. ביום 24.12.2012 במסגרת ערר הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט פיש) על שחרורו של העורר לחלופת מעצר במוסד הטיפולי "הדרך".

ד. ביום 26.5.2013 לאחר שסיים העורר הטיפול במוסד "הדרך" הוא נשלח למעצר בית מלא בביתו תחת פיקוח אישתו בתו ואחיו, והמשיך הטיפול במסגרת העירונית לטיפול בהתמכרויות.

ה. ביום 6.8.2013 נעצר העורר בחשד לביצוע פריצה בכוונה לגנוב מרכב וחשד להפרת הוראה חוקית. עד מועד כתיבת החלטה זו לא הוגש כנגד העורר כתב אישום.

ו. ביום 9.8.2013 הוגשה בקשה לעיון חוזר ובמסגרתה ניתנה החלטת כב' השופטת נאות-פרי, נשוא ערר זה.

ז. במסגרת התיק העיקרי הודה העורר במיוחס לו ובתיק קבועה ישיבה ליום 8.9.2013 למתן גזר דין. ב"כ העורר טענה כי קרוב לוודאי שהישיבה תידחה לאור בקשתה להשמעת טיעונים נוספים, ולבדיקת דרכי ענישה חלופים בעניינו.

ח. העורר מודה כי הפר הוראה חוקית ויצא את ביתו, ואולם לטענתו עשה כן לצורך קניות. העורר מכחיש כי שהה באזור האנדרטה לזכר הנספים באסון הכרמל ביום 6.8.2013, או כי ביצע פריצה כמיוחס לו.

3. החלטת בית המשפט קמא

א.בהחלטתו מיום 13.8.2013 קבע בית המשפט כי:

I. העורר הודה בהפרת תנאי מעצר הבית במועד הנטען, וכי עשה כן לצורך ביצוע קניות.

II. העורר שיקר בכל הנוגע למעשיו במועד בו הפר ההוראה החוקית.

III. בהפרת ההוראה החוקית ובשקריו של העורר יש לראות כרסום באמון שניתן לתת בעורר בכלל.

IV.התשתית הראייתית הלכאורית למעורבותו של המשיב באירוע הפריצה לרכב באזור האנדרטה לנספים בכרמל במועד בו הודה העורר כי הפר הוראה חוקית והפר תנאי מעצר הבית (ביום 6.8.2013) הינה בשיעור 50% בלבד מול גירסתו כי עזב את ביתו לצרכי קניות

V.די בהודאת העורר כי הפר הוראה חוקית אפילו לקניות ולא לצורך ביצוע עבירות .. העובדה כי מסר בשתי הזדמנויות גירסה שקרית, מחייב את המסקנה כי אין לתת בו אמון שלא יפר תנאי מעצר בית בשנית.

ב. מקריאת החלטת בית המשפט קמא עולה כי קיימת בעייתיות לאור האירועים מיום 6.8.2013 בהתאמת אשת העורר ובתו לשמש כמפקחות בעניינו.

ג. בהחלטתו הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לא ניתנה הוראה לעניין חילוט ערבויות וכן לא ניתנה הוראה בדבר המשך הטיפול בבעיית ההתמכרות של העורר במסגרת העירונית בחיפה לטיפול בהתמכרויות.