החלטה
1.לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקש ביום 26.01.2014 (להלן: "פסק הדין"), בהעדר כתב הגנה.
2.המשיבה הינה חברה לשיווק ירקות ועלים ירוקים, המצויה בהקפאת הליכים (פ"ק 37669-11-12).
המבקש רכש מהמשיבה סחורה.
3.על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע נותר חייב למשיבה, בהתאם לכרטסת הנה"ח, סך של 8,591.01 ₪, בגין סחורה שקיבל ממנה (נכון ליום 10.03.2013).
4.המבקש לא הגיש כתב הגנה, אף שבוצעה ביום 20.09.2013 המצאה כדין. כאמור לעיל, ניתן נגד המבקש פסק דין, במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיבה סך של 8,652.65 ₪, וכן החזר אגרה בסך של 374.67 ₪, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום 26.01.2014 ובנוסף, שכ"ט עו"ד בשיעור 10%, ובסך הכל 10,055.65 ₪.
מכאן הבקשה שלפני:
5.לטענת המבקש, ביום 3.06.2013, קיבל בדואר רשום את כתב התביעה, עליו צויין מס' התיק 8388283-05-13, וכאשר הגיע למזכירות, במהלך חודש יולי, כדי למסור את כתב ההגנה, טען הפקיד, כי לא קיים מספר תיק כזה ולכן לא ניתן למסור את המסמכים. משפנה לב"כ המשיבה, נענה כי ישלח לו כתב התביעה, ושאז יגיש את כתב ההגנה, בהתאם לכתב התביעה החדש, אולם הוא לא קיבל את כתב התביעה ואף אישתו אינה יודעת מאומה אודות המצאת כתב התביעה לידיה. מאחר והיה בידיו כתב הגנה מוכן, לא היתה סיבה שלא להגישו במועד. משכך, הופתע לקבל את פסק הדין, שניתן בלא שהיתה לו אפשרות להתגונן. מאחר ויש לו טענות בעניין התביעה, יש לקבל את בקשתו.
6.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, כתב התביעה הומצא לידי אשתו של המבקש, כדין, ביום 20.09.2013, כמפורט בתצהיר המוסר (נספח לבקשה למתן פסיקתא). אכן, נפלה טעות בציון מספר התיק , והמחדל תוקן ביום 13.09.2013, טרם הומצא כתב התביעה לאשתו של המבקש. לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה, התקשר אליו מתמחה ממשרד המשיבה מספר פעמים, האחרונות שבהן ביום 13.12.2013 וביום 14.01.2014, וידע אותו, שאם לא יגיש כתב הגנה, תוגש בקשה לפסיקתא. המבקש דחה את המשיבה בלך ושוב, ואף חדל מלענות לטלפונים מטעמה. משכך, ברור כי ידע על הגשת כתב התביעה, ובחר שלא להגיש כתב הגנה. בנוסף, המבקש לא הראה כל הגנה וגם הטעם הזה יש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה
7.בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות), עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו- אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).
8.ביטול מכוח חובת הצדק- כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין, או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין הדין שנעדר ההזדמנות הראוי לבוא ולהשמיע טענותיו ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).
בעניינינו, כתב התביעה נמסר למבקש כדין ביום 20.09.2013. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
9.ביטול על פי שיקול דעת - כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009).
נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני בהעדר התגוננות בדרך אחרת, כגון בפסיקת הוצאות, ולאפשר דיון מחודש בתיק, יש לעשות כן. הדבר נגזר מעיקרון המידתיות ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות יסוד של הצדדים (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).
10.בבקשה לביטול פסק דין שהתקבלו במעמד צד אחד, יש לבחון את הסיבה למחדל המבקש – האם נבע מזלזול, רשלנות, או שקיים נימוק ראוי לכך. בנוסף, על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה של המבקש באם יבוטל פסק הדין, כאשר המבחן השני (סיכויי ההצלחה) הוא המבחן העיקרי (ראה- בר"ע (מחוזי חיפה) 1835/07 יהודה לוי ואח' נ' מזיג דוד (פורסם ביום 5.11.2007).
נקבע, כי הגם שבית המשפט ימעט, ככלל, לנקוט בצעד של דחיית התובענה, וזאת, בין היתר, על רקע ההכרה בזכות הגישה לבית המשפט כזכות חוקתית, הרי שבנסיבות חריגות אין להימנע מכך - כך, כאשר מדובר, למשל, בזלזול זדוני או בשימוש לרעה בהליכי משפט (ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ, פורסם ביום 29.05.2006).
13.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות החריגות, המצדיקות את דחיית הבקשה לביטול פסק הדין, כמפורט להלן.
המבקש טען, כי מחדלו מקורו בכך שקיבל לידיו כתב תביעה, שמספרו שגוי, וכי לא קיבל לידיו "כתב תביעה מתוקן" ולכן לא הגיש כתב הגנה "לפי כתב התביעה החדש" (סעיפים 1, 5 לבקשה). המדובר אך בטעות במספר התיק, לא דובר, גם לשיטת המבקש, בשינוי כתב התביעה. לפיכך, לא ברור מדוע לא יכול היה לברר טלפונית, עם ב"כ המשיבה את מספר התיק הנכון, ולהגיש את כתב ההגנה במועד, כאשר לטענת המבקש "מאחר ולמבקש כבר היה קיים כתב הגנה מוכן, אין שום סיבה שלא להגישו במועד" (סעיף 7 לבקשה).
זאת ועוד, המבקש טען, כי אישתו לא יודעת דבר על המצאת כתב התביעה לידיה. ואולם העיון בתצהיר המוסר, יצחק שרביט, מעלה, כי כתב התביעה נמסר לאישתו של המבקש, ואף צויין שמה – בתיה (נספח לבקשה לפסיקתא נגד המבקש). המבקש לא צירף לתמיכה בבקשתו תצהיר מטעם אישתו, לסתור את תצהיר המוסר.