פרי גני 2008 בע"מ נ' אזולאי - פסקדין

החלטה

1. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקש ביום 27.11.2013 (להלן: "פסק הדין"), בהעדר כתב הגנה.

2.המשיבה הינה חברה לשיווק ירקות ועלים ירוקים, הנמצאת בהקפאת הליכים (תיק פר"ק (מחוזי-נצרת) 37669-11-12).

המבקש היה בקשרי מסחר עם המשיבה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש קיבל מהמשיבה סחורה, אולם נותר חייב לה סך של 32,469.72 ש"ח, נכון ליום 3.07.2013 (כרטסת הנה"ח- נספח 2 לכתב התביעה).

4.המבקש לא הגישה כתב הגנה, אף שבוצעה ביום 28.09.2013 המצאה כדין לאישתו. כאמור לעיל, ניתן נגד המבקש פסק דין , במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיבה סך של 33,659.75 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (6.05.2013) ועד התשלום המלא בפועל, וכן החזר אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין, בסך של 417.05 ₪, ושכ"ט בשיעור של 10% בסך של 3,936.51 ₪.

מכאן הבקשה שלפני:

5.לטענת המבקש, אישתו קיבלה את כתב התביעה לידיה, בעת שהיתה בשמירת הריון, ולא מסרה אותו לידיו. לטענת המבקש, עומדת לו טענת הגנה טובה, שכן המשיבה חייבת לו כספים, בגין סחורה שרכשה ממנו, בסך של 30,951.34 ₪ (כרטסת הנה"ח – נספח ב' לבקשה). בנוסף, המשיבה לא זיכתה את כרטיס הנה"ח של המבקש בגין חוסרים באספקת הסחורה, ואף חייבה אותו בסכומים גבוהים מהמוסכם. משכך, יש למבקש טענת קיזוז וסיכויי הצלחתו גבוהים. לאור זאת,

6.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לאורך כל ההליך בחר להתמהמה ולנקוט בשב ואל תעשה. המבקש מודה, כי כתב התביעה הומצא לאישתו, וחזקה שידע עליו, אולם הוא לא עשה מאומה כדי להתגונן מההליך, או לבקש דחיית מועד, מפאת מצבו האישי, כפי שתארו בבקשה. המדובר בהתנהלות חסרת תום לב או לפחות התרשלות מצידו, ואל לבית המשפט לתת לכך יד. לעניין טענת ההגנה שהעלה המבקש, טענה המשיבה, כי הטענה לא נבדקה ואין לה כל אישור, מה גם שקיזוז כספים בגין סחורה שנתנה המשיבה, צריך להתבצע בהתאם לקבוע בסעיף 74 לפקודת הפשט"ר ולעמוד בכל הקריטריונים הקבועים בו, ואין זה המקום להעלותה. לחילופין, התבקש בית המשפט להטיל על המבקש, כתנאי לביטול פסק הדין, תשלום הוצאות לדוגמא.

דיון והכרעה

7.בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד (בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות), עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראו- אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).

8.ביטול מכוח חובת הצדק- כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין, או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין הדין שנעדר ההזדמנות הראוי לבוא ולהשמיע טענותיו ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בעניינינו, כתב התביעה נמסר למבקש כדין ביום 28.09.2013, אולם, לטענתו, למרות שכתהב התביעה נמסר לאישתו, לא ידע אודותיו. לטענתו, בשל היותה של אישתו בשמירה הריון ובגלל הטרדה והלחץ בהם היו נתונים בני המשפחה, לא הגיש כתב הגנה. בנסיבות שפירט המבקש, אין זה סביר כי לא ידע אודות כתב התביעה. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

9.ביטול על פי שיקול דעת - כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009).

נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני בהעדר התגוננות בדרך אחרת, כגון בפסיקת הוצאות, ולאפשר דיון מחודש בתיק, יש לעשות כן. הדבר נגזר מעיקרון המידתיות ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות יסוד של הצדדים (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).

10.על המבקש את ביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד מונח הנטל להראות כי עומדת לו, ולו על פני הדברים, טענת הגנה טובה שאם תתברר לגופה יש בה כדי לשנות את תוצאת פסק הדין, וכי לא עשה שימוש לרעה בהליכי המשפט עובר למתן פסק הדין כנגדו, ובכלל זה לא התעלם מקיומו של ההליך המשפטי, שכן "בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל- דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי יש ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות..." (גורן, שם).

בבקשה שלפני, מכחיש המבקש את החוב הנטען וטוען לקיזוז. לטענתו, לא רק שאינו חייב מאומה למשיבה, אלא היא נותרה חייבת לו סכום זהה.

11.על רקע אמות המידה כפי שפורטו לעיל, שקלתי את הבקשה שלפני והגעתי למסקנה, כי לאור העובדה שהמשיבה מסכימה למעשה לביטול פסק הדין, בכפוף לפסיקת הוצאות, הענות לבקשה לא תהווה פגיעה בה. משכך, ובשל הרצון לא לחסום את דרכו של המבקש לבית המשפט, מצאתי, כי יש מקום לבטל את פסק הדין וזאת תוך חיוב המבקש בהפקדת סך של 850 ₪ בקופת בית המשפט, שכן גם שלגופו של עניין, יתכן ולמבקש טענות הגנה ראויות.

12.לאור האמור, ולפנים משורת הדין, אני נעתר לבקשה לביטול פסק הדין, וזאת מבלי לקבוע ממצאים לכאן או לכאן.

כאמור, מחדלי המבקש ניתנים לריפוי בהוצאות.