פרידמן נ' בית גלית איטליה בני ברק בע"מ

פסק דין

תביעה להשבת שכר לימוד אשר שילמה התובעת לנתבעת.

לטענת התובעת בתחילת חודש ספטמבר ביקשה בתה להירשם לקורס פאנים (יבוש ועיצוב שיער) קליל בנתבעת. לשם כך, עמדה התובעת בקשר עם הנתבעת, רשמה את בתה לקורס האמור ושילמה בעבורו סך כולל העומד על 4,000 ₪ בעשרה תשלומים בכרטיס אשראי. לטענת התובעת, במועד בו נרשמה בתה טרם נקבע מועד לתחילת הקורס ונמסר לה כי מועד כאמור יתואם עם בתה בהתאם למגבלה אשר הוצבה על ידה ולפיה, אינה יכולה להשתתף בקורס בימי רביעי בשבוע.

לטענת התובעת, היא ובתה ניסו לעמוד בקשר מספר פעמים עם הנתבעת על מנת לברר מתי יפתח הקורס ובסיכומו של דבר, בזמן בו נמסרה להן הודעה על מועד פתיחת הקורס כבר החלה בתה בעבודה במשרה מלאה , עובדה אשר שללה כמעט לחלוטין יכולתה להשתתף בקורס. כיוון שכך, ביקשה התובעת לבטל את ההרשמה ואולם, נענתה בשלילה על ידי הנתבעת.

לטענת התובעת, משכך, בדלית ברירה, נעשו ניסיונות לתאם מועד אשר ישתלב עם מגבלות הזמן של בתה ובסיכומו של דבר נקבע מועד תחילת הקורס ליום 6/12/09. לטענת התובעת, במועד זה,עת הגיעה בתה להשתתף בקורס התברר לה,בניגוד למצג ולפיו מדובר בקורס פאנים קליל,כי מדובר בקורס ספרות מקיף הכולל גם תספורות , תסרוקות וכיוצא בכך- הכשרה אשר חורגת מהמסגרת אשר בתה בקשה לרכוש לעצמה. לטענת התובעת, מיד עת התברר לבתה האמור, היא פנתה בדרישה לבטל את השתתפותה בקורס, משכך, הופנתה אל המזכירות ואולם, שם נאמר לה באופן חד משמעי על ידי הגב' גלית , מטעמה של הנתבעת, כי אינה רשאית לבטל את השתתפותה וכי לכל היותר יתואם לה מועד חלופי לקורס.

לטענת התובעת, בנסיבות אלו בהן התברר לבתה כי הקורס שונה מהמצג אשר הוצג לה ומשכך, אין לה כל ענין להשתתף בו – הודיעה בתה כי היא מפסיקה השתתפותה בקורס ומשכך, עזבה את המקום עוד טרם השלימה ולו את השיעור הראשון . התובעת הוסיפה וטענה כי בעת תחילת הקורס נמסרה לבתה ערכה סגורה הכוללת אביזרי שיער וכן, ראש בובה לחפיפה ואולם, בתה לא פתחה את הערכה הואיל והבינה כי אין בכוונתה להמשיך בקורס ובהתאם להנחיית המדריכה היא חפפה את ראש הבובה ותו לא.

לטענת התובעת, בנסיבות האמורות היא ביטלה את הקורס בדין ומשכך, היא זכאית להשבת מלוא התשלום אשר שילמה בעבור בתה בגין הקורס בסך של 4,000 ₪ וכן, לפיצוי והוצאות בסך של 200 ₪.

לטענת הנתבעת, משפנתה התובעת לרישום בתה לקורס הובהרה לה מפורשות מהות הקורס וניתנה לה הנחה . משכך, מיהרה התובעת ורשמה את בתה אף טרם נקבע מועד תחילה לקורס. לטענת הנתבעת היתה הסכמה מפורשת להרשם לקורס ובין הצדדים נכרת למעשה הסכם הכולל את סכום התמורה ואת מהות הקורס . לטענת הנתבעת הפרט היחיד אשר חסר בהסכם היה מועד תחילת הקורס ואולם, גם בהקשר אליו היתה הסכמה באשר הוסכם כי התובעת תשתתף בקורס בהתאם למגבלה אשר קבעה –דהיינו שהקורס לא תקיים בימי רביעי בשבוע.

לטענת הנתבעת, היא עמדה בקשר עם התובעת מספר פעמים והודיעה לה על מספר מועדים חלופיים ואולם, בכל פעם דחתה בתה של התובעת את השתתפותה בקורס מטעמים אחרים. לטענת הנתבעת, בסיכומו של דבר נקבע מועד לפי ההנחיות אשר נמסרו על ידי בתה של התובעת ובתה של התובעת אף הגיעה לשיעור הראשון .

לטענת הנתבעת, בתה של התובעת השתתפה בשיעור הראשון, פתחה את הערכה , אשר שוויה למעלה מ – 1600 ₪ , אשר נמסרה לה ואף חפפה את ראש הבובה. הנתבעת מודה כי במהלך ההפסקה פנתה בתה של התובעת למזכירות וביקשה לבטל את השתתפותה בקורס ואולם, הובהר לבתה של התובעת כי הואיל והמועד של הקורס תואם עימה לפי המועד אשר היה נוח לה, אין לה כל אפשרות לבטל את השתתפותה בקורס .הנתבעת מציינת כי , לפנים משורת הדין, נאותה הנתבעת לתאם עם בתה של התובעת מועד חלופי ואולם, בתה של התובעת סירבה לעשות כן ועזבה. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת, ביטול ההשתתפות בקורס הינו שלא כדין שכן, מרגע שנכרת בין הצדדים הסכם קיימת ציפייה לקיום החוזה ויש לנתבעת הזכות לקיים את החוזה . משכך, לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה.

בדיון אשר התקיים בפני, העידו התובעת, בתה של התובעת הגב' רחל פרידמן ונציג הנתבעת עו"ד יוסף ויצמן.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק הנני סבורה כי דין התביעה להתקבל באופן ולהלן יפורטו טעמי.

אקדים ואומר כי הנני סבורה שאמנם נכרת בין הצדדים הסכם במסגרתו נקבע כי בתה של התובעת תשתתף בקורס אשר מעבירה הנתבעת, הוסכם סכום התמורה בגין הקורס ונקבעו התוויות בנוגע למועד בו מבקשת בתה של התובעת להשתתף בקורס.

על קיומו של ההסכם וגמירות הדעת להתקשר בו הנני למדה מכך, שהתובעת מסרה את פרטי כרטיס האשראי שלה לשם ביצוע התשלום וכן, מהתנהגותה והתנהגות בתה לאחר מכן ובכלל זה, פניותיהן אל הנתבעת בבקשה לתיאום הקורס וכן, התייצבותה בפועל של בתה של התובעת לשם תחילת הקורס.

על אף האמור, הרי שהנני מקבלת גירסת בתה של התובעת בהקשר לשניים – האחד באשר לכך, שאמנם הוטעתה באשר למהות הקורס ושנית- בהקשר לכך שביקשה לבטל את השתתפותה עוד טרם תחילת הקורס ובנוסף, אף לאחר שהשלימה חצי מהשיעור הראשון בקורס . משכך וכפי שיפורט להלן, הנני סבורה כי בנסיבות אלו , ביטול ההשתתפות בקורס על ידי התובעת הינו כדין וכי היא זכאית להחזר דמי הלימוד אשר שולמו על ידה.

כך- תחילה, התרשמתי כי עדות בתה של התובעת בכל הנוגע למהות הקורס ולתכנים אשר ביקשה לקבל במסגרתו –דהיינו, כי ביקשה להשתתף בקורס פאנים קליל ולא בקורס ספרות מקיף – הינה אמינה . זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה כל ראייה בשלילה לטענותיה אלו של בתה של התובעת ועל אף שהטענות פורטו מפורשות וברורות במסגרת כתב התביעה, בחרה הנתבעת שלא להעיד ולו עד אחד אשר יכול לתמוך באופן ישיר ובעדות מ"כלי ראשון" בגרסת הנתבעת ולפיה לתובעת הוסברה באופן מפורט מהות הקורס.

כך, הנתבעת בחרה להעיד את נציגה – עו"ד יוסף ויצמן אשר הודה בפה מלא כי כל ההתנהלות מול התובעת או בתה נעשתה באמצעות עובדת החברה – יעל , או אשתו של הנציג – הגב' גלית. עוד הודה נציג הנתבעת כי הוא לא נטל כל חלק בהתנהלות אל מול התובעת או בתה ובכלל זה אף לא שוחח עמה בטלפון עת נרשמה לקורס, לא היה זה אשר ניסה לתאם עמה מועד לתחילת הקורס ואף לא היה נוכח במעמד בו ביקשה בתה של התובעת לבטל את השתתפותה בקורס לאחר השיעור הראשון (ראה עדותו בעמ' 3-4 לפרוטוקול).

מחדלה של הנתבעת מהעדת עדים אשר יכלו לתמוך בגרסתה באופן ישיר ולהזים את טענותיה של התובעת, יש בו בכדי להוות חזקה הפועלת כנגד גרסתה.

בעניין  אחרון זה יפים בעניין  דברי בית המשפט בע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760, ובע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595 602: