פרידמן ואח' נ' רחבי ואח'

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת מרי יפעתי, אשר דחתה בקשה למתן צו עיקול במעמד צד אחד (להלן : "הבקשה") שהגישו המערערים. על פי החלטתה, דחתה כב' הרשמת את הבקשה בשל העובדה כי לא מצאה בבקשה ובתצהיר התומך בה כל תשתית עובדתית נדרשת להוכחת יסוד ההכבדה. עוד צוין בהחלטה, כי אין די בטענה כי המשיבים הפרו את ההסכם ואת פסק הדין, כדי להעיד על קיומו של חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על הבקשה.

לאחר עיון בהודעת הערעור, בבקשה, בתצהיר ובמסמכים הנלווים לבקשה, אני סבורה כי הרשמת לא שגתה במסקנתה כי אין בבקשה ובתצהיר כל תשתית עובדתית להוכחת יסוד ההכבדה.

לטענת המערערים בבקשה, העובדה שהמשיבים לא שילמו את הסכום אותו הם חייבים למערערים על פי פסק הדין, מלמדת על כך שמצבם הכלכלי של המשיבים רעוע וכי המשיבים לא יעמדו בפסק הדין. לא ניתן לקבל טענה זו.

תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, קובעת כך:

"בית-המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין" (ההדגשה שלי, ש.ק).

ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 789, נקבע:

"לא די בכך שהמבקש צו עיקול יסמוך את תובענתו ב"מסמך או בראיות מהימנות", אלא שומה עליו גם לשכנע את בית המשפט, או הרשם, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

הדגש במתן צו העיקול עבר אפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין, ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב" (עמ' 800 א-ב).

כעולה מהבקשה ומהתצהיר המצורף לה, המערערים לא הביאו כל ראיה לכאורה לעניין החשש שהביעו כי המשיבים יבריחו את הכספים שעיקולם התבקש. המערערים גם לא הביאו כל ראיה לכאורה לפיה המשיבים מתכוונים לעשות מעשה כלשהו שיש בו או שיהיה בו כדי להכשיל את ביצוע פסק-הדין.

זאת ועוד, מסעיף 73 לתצהירו של המערער עולה כי הנתבע 1 זכה כנגדו בפסק דין ופתח תיק הוצל"פ אשר עומד כיום בסך של כ-843,000 ₪, סכום שעולה על סכום התביעה.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין למערערים.

ניתנה היום, י"א אלול תש"ע, 21 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.