פריגוניוקוב נ' בן הישאם רחאל ואח' - פסקדין

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. הצדדים הסכימו, כי סכום הפיצוי ינוע בין סכום רצפה של 150,000 ₪ וסכום תקרה של 350,000 ₪ לא כולל תגמולי מל"ל, הוצאות ושכר טירחת עו"ד. הצדדים סיכמו טענותיהם- התובע בעל פה, הנתבעים בכתב ולאחר מכן הגיש התובע סיכומי תשובה. בנוסף, צירפו הצדדים לסיכומיהם מסמכים בכתב.

התובע יליד שנת 1951 עולה מברית המועצות, נפגע באירוע תקיפה מיום 17.12.07 על ידי הנתבעים אשר הלמו בראשו במוט ברזל, על מנת ליטול שלא כדין את נשקו של התובע, שעבד אותה עת כמאבטח בבנק לאומי. כנגד הנתבעים הוגש כתב אישום, הם הורשעו ודינם נגזר.

כתוצאה מאירוע התקיפה, נפגע התובע בראשו ואיבד הכרתו. התובע אושפז במשך 4 ימים. על פי הנטען, לאחר אירוע התקיפה האמור, היה התובע במעקב רפואי במרפאה פסיכיאטרית ואובחן כסובל מתסמונת פוסט טראומטית. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל ונקבעו לתובע נכויות זמניות. בהמשך נקבעה לתובע נכות לצמיתות בתחום הנפשי בשיעור 10%. בנוסף, בחר המל"ל להפעיל תקנה 15 לאחר שקבע, כי לאור עבודתו של התובע עובר לאירוע התקיפה כמאבטח, התובע לא יוכל לשוב לעבודה זו. לפיכך, טוען התובע לאיבוד מקצוע. בתחום האורתופדי, מינה בית המשפט מומחה מטעמו שקבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין צלקת מכערת שנותרה בראשו של התובע. עוד קבע המומחה, כי לא מצא ממצאים אורתופדים טראומטיים כלשהם.

לטענת התובע, מאז שנת 2007 אינו עובד ולפיכך מבקש לפסוק לו פיצוי בגין הפסד שכר לעבר, אובדן כושר השתכרות לעתיד וכן הפסד פנסיה, פיצוי מוגדל בגין כאב וסבל לאור נסיבות פגיעתו, עזרת צד ג' והחזר הוצאות רפואיות ונסיעות והוצאות משפט. התובע מבקש להדגיש, כי לאירוע התקיפה לא הייתה שום סיבה ולא קדמה לכך כל הקנטה או התגרות מצדו. התובע הלך ברחוב והותקף במוטות ברזל ע"י הנתבעים שכאמור הורשעו בכך בהליך הפלילי שהתנהל נגדם. התובע מבקש להעמיד את הפיצוי לו הוא זכאי על סכום התקרה עליו הסכימו הצדדים ומסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל אותם קיבל בשיעור 63,100 ₪. בנוסף, מבקש התובע לחייב את הנתבעים להשיב לו את חלקו בשכר המומחה, לאחר שהמומחה קבע שנותרה לו נכות לצמיתות בעקבות התקיפה בגין הצלקת שנותרה, ולחייבם בעלות שכר המומחה מטעמו.

לטענת הנתבעים, התובע החל בקבלת טיפול נפשי בעקבות תאונת עבודה אחרת שעבר קודמת לאירוע נשוא תיק זה. בנוסף, סובל התובע מתחלואים רבים אחרים ולפיכך מצבו הבריאותי של התובע עובר לאירוע נשוא התביעה וללא כל קשר אליו לא היה תקין. על כן טוענים הנתבעים, כי האירוע נשוא תיק זה לא גרם לתובע לאובדן כושר השתכרות לעתיד. הנתבעים טוענים, כי ביצעו את המעשים עת היו צעירים ופזיזים והודו במעשים שיוחסו להם והביעו התנצלות על הנזק שנגרם לתובע במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדם ויש לקחת זאת בחשבון בעת קביעת סכום הפיצוי. הנתבעים טוענים, כי התובע לא הוכיח שנגרמו לו הפסדי שכר כלשהם ויתרה מזאת, הפסקת העבודה על ידי התובע לאחר אירוע התקיפה אינה קשורה לאירוע האמור, אלא נובעת מבעיות רפואיות אחרות שהיו לתובע. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי התובע לא הוכיח שנגרמו לו הוצאות כלשהן. הנתבעים טוענים בנסיבות, כי הפיצוי לו זכאי התובע נבלע בתגמולי המל"ל ובסכום הפיצוי אותו שילמו לתובע במסגרת ההליך הפלילי. לאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים מבקשים הנתבעים להעמיד את סכום הפיצוי על הרף התחתון ומסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך 63,100 ₪ והפיצוי ששולם לתובע במסגרת גזר הדין שניתן בהליך הפלילי שהתנהל נגדם בסך 30,000 ₪. בנוסף, טוענים הנתבעים, כי יש לנכות את חלקם בשכר טירחת המומחה מטעם בית משפט, לאור מסקנתו, כי לא נותרה לתובע נכות בתחום האורתופדי מלבד צלקת.

לאחר שקילה ובחינה של כל טענות הצדדים ועיון במסמכים הרפואים ובין היתר לאחר שלקחתי בחשבון את נסיבות פגיעתו של התובע, את טענות הנתבעים לגבי עברו הרפואי של התובע, נכותו הרפואית והתפקודית וסכום הפיצוי אותו שילמו הנתבעים בהליך הפלילי וכן טענותיהם לגבי עלות חוות דעת המומחה מטעם בית משפט, אני קובעת, כי לסילוק סופי של כל תביעות התובע סכום הפיצוי יעמוד על סך של 235,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך 63,100 ₪.

אי לכך, מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 171,900 ₪. בנוסף, מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע שכר טירחת עו"ד בשיעור 20% והוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח. למען הסר ספק יובהר, כי חלוקת האחריות בין הנתבעים הינה בחלקים שווים.

הסכומים הנקובים לעיל, ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בנסיבות העניין ולאור הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: