פרוקופייב נ' אזרן

פסק דין

בפני תביעה אשר בגידרה עותר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 28.8.2009 ברח' ז'בוטינסקי בראשל"צ. הנתבע 1 הכיר באחריותו בתאונה והמחלוקת נסבה על גובה הנזק. לצורך כך, נשמעו עדויות הצדדים. לטענת התובע, הוא נסע לכיוון הרמזור בצומת אשר התחלף מירוק לאדום, ועל כן נעצר. לאחר מכן, בעת שהרמזור התחלף פעם נוספת לירוק, החל בנסיעה ואו אז שמע וחש בחבטה ברכבו מאחור. הנתבע 1 העיד כי מדובר היה בנסיעה איטית ביותר של כ-5 קמ"ש, שכן מדובר היה בתחילת נסיעה. על כן לדבריו, אף ש"נשק" לרכב התובע, הרי שלא נגרם כל נזק.

התובע הגיש בתמיכה לתביעתו את חוות דעתו של השמאי א. בן ארצי שמאים בע"מ. ואולם, חווה"ד עוסקת בתיאור הנזק ובהערכת שוויו ואין בה דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק שראה השמאי לבין תאונת הדרכים נשוא הסכסוך.

התובע הודה כי מדובר היה בנסיעה איטית, להערכתו של כ-15 קמ"ש. התובע הודה כי מדובר היה בנסיעה לכיוון רמזור וכי כלי הרכב רק החלו בנסיעה, עת שהרמזור התחלף מאדום לירוק. על כן ממילא יש להניח כי מדובר היה בנסיעה איטית של תחילת נסיעה.

הנתבעים הציגו את דו"ח בדיקת רכב הנתבע 1 – נ/1. מבדיקה זו עולה כי רכבו של הנתבע 1 לא נפגע כלל. העדר פגיעה ברכב הנתבע, מהווה אינדיקציה לכך שעוצמת הפגיעה ברכב התובע היתה נמוכה.

אוסיף עוד כי התרשמתי באופן חיובי מעדותו של הנתבע 1 אשר נטל אחריות לתאונה והותיר רושם אמין.

לאחר עיון בתשתית הראייתית אני סבורה כי גובה הנזק הנתבע ע"י התובע הוא מופרז. על דרך של הערכה, ישולמו 75% מתוך הנזק שלפי דו"ח השמאי, קרי סך של 2,625 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד התשלום בפועל. אשר לשכ"ט שמאי – אני מכבדת את הדרישה לתשלום הסך של 595 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.9.2009 (מועד הקבלה), ועד לתשלום בפועל. אין פיצוי בגין עוגמת נפש. כך גם איני רואה בנסיבות הענין לעשות צו להוצאות.

התביעה מתקבלת בחלקה וכמפורט לעיל. הנתבעים ישאו בנטל התשלום ביחד ולחוד.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

ערעור לביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה.

ד"ר איריס סורוקר, שופטת

החלטה

התשלום יבוצע עד ליום 16.9.2010.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

ד"ר איריס סורוקר, שופטת

הוקלד על ידי: מירי שלום