פרוכטר ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

זהו ערעור פלילי שהוגש על החיוב בפיצוי למתלונן בגזר דינו של השופט ערן קוטון מבית משפט השלום בחיפה בת"פ 9403-06-09, בו חוייב הנאשם, במסגרת עיסקת טיעון, בתשלום פיצוי למתלונן משה פרוכטר בסך 552,000 ₪, אשר ישולמו לקופת פשיטת הרגל של משה פרוכטר. לטענת המערערים, שהם משה פרוכטר וחברת מטבע עובר לסוחר בע"מ, הנפגעת מהעבירה היא החברה ולא משה פרוכטר, ועל כן יש להעביר אליה את הפיצוי, ולא לקופת פשיטת הרגל של משה פרוכטר.

בישיבת יום 13.12.10, שבה לא היו נוכחים נציגי המשיבה עקב שביתת הפרקליטים, העלינו בפני ב"כ המערערים מספר תמיהות, ובהן בין היתר:

א.הפיצוי לחברה שלא היתה המתלונן בתיק הפלילי, לפי סעיף המורה על פיצוי למתלונן לפי סעיף 77 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.גובה הפיצוי שנקבע לאור סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 77 לחוק העונשין.

ג.הגשת ערעור וייצוגו של משה פרוכטר על ידי עורך דין, ללא אישור בית המשפט העוסק בפשיטת הרגל, בניגוד לדיני פשיטת הרגל ולסעיפים 107 ו- 126 לפקודת פשיטת הרגל.

ד.חתימת משה פרוכטר כמנהל החברה על מכתב לבית המשפט בשם החברה, וכן שאלת חתימתו על יפוי כוח והחלטה על הגשת הערעור, בניגוד לסעיף 42א(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

אלו הן ספקות לגופו של הערעור, על מנת שהמערערים ישקלו אותן, אבל ב"כ המערערים התבקש להתייחס בכתב רק לשאלה אחת, והיא, האם יש לדון בערעור כערעור אזרחי או כערעור פלילי, לאור הוראות סעיף 78 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") העוסק בערעור הנאשם, ומכוח היקש וקל וחומר מערעור הנאשם .

ב"כ המערערים הגיש טיעוניו בענין זה, מהם עולה שלדעתו, לשון סעיף 78 לחוק העונשין "אינה מתירה כלל קיום הליך אזרחי", אלא ערעור פלילי שלתוכנו ולזכויות הנקבעות במסגרתו יש להתייחס באמות מידה אזרחיות. לטענתו, סעיף 78 לחוק העונשין קובע במפורש כי בערעור הנאשם על כל פסק הדין, שהוא ערעור פלילי על הרשעה בפלילים, ניתן לכלול גם ערעור על החיוב. משמע שהערעור על החיוב אינו נידון בנפרד אלא כחלק מהערעור הפלילי.

סעיף 78 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

חיוב בפיצוי לפי סעיף 77 הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק-דין של אותו בית-משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החוב.

כלומר, החיוב בפיצוי דינו לענין ערעור הנאשם, כפסק דין בתובענה אזרחית, ויש לערער עליו כפי שמערערים על פסק דין בתובענה אזרחית, דהיינו בערעור אזרחי, אך אם מוגש ערעור פלילי על פסק הדין המרשיע, ניתן לכלול בו את הערעור על החיוב. מכאן, שאם מוגש ערעור רק על החיוב, זהו ערעור אזרחי. כך נקבע במפורש בע"פ 169/89 חטיב נ' מדינת ישראל פ"ד מג (2) 549, בו בוטל הערעור הפלילי מכיוון שהיה עליו להיות מוגש בדרך של ערעור אזרחי. ראה גם ע"א 657/89 עפיף זמירו נ' מדינת ישראל פ"ד מח (4) 309, בו ננקט הליך של ערעור אזרחי לגבי חיוב בפיצויים בגזר דין. רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל פ"ד נו (3) 418 שאליו התייחס ב"כ המערערים, עסק בשאלה אם מדובר בחיוב אזרחי או פלילי, כאשר הנאשם לא הורשע. ערעור זה מוגש רק על החיוב בפיצוי למתלונן, ולכן, אילו הוגש על ידי הנאשם, היה נדון כערעור אזרחי. מקל וחומר, מאחר והמתלונן לא היה הנאשם בהליך הפלילי ולא היה המאשים בהליך הפלילי, אלא מלין על חיוב כספי, דין ערעורו להשמע כערעור אזרחי.

סיכומו של דבר, בין כערעור אזרחי ובין כערעור פלילי, יש לצרף לערעור את המשיבים הנכונים, העשויים להפגע מהתוצאה (וראה: ע"פ 87/88 שרקייה נבי נ' מדינת ישראל פ"ד מג (1) 276). במקרה זה, מדובר בנאמן בפשיטת הרגל של משה פרוכטר, המבקש במסגרת ערעור זה לוותר על 552,000 ש"ח שנפסקו לו ולהעבירם לחברה אחרת כעולה מפירסום בילקוט הפירסומים מיום 13.3.06, ניתן נגד החייב צו כינוס ביום 26.1.06 במסגרת תיק פש"ר 987/05.

המעשים המדוברים בגזר הדין נעשו בדצמבר 2005-ינואר 2006. לפיכך, אלו מעשים שנעשו לפני פשיטת הרגל, והנאמן בפשיטת הרגל הוא המשיב הנכון בבקשה להעביר את הזכות לפיצוי מפושט הרגל לחברה אחרת.

לפיכך, אנו מורים כדלקמן:

א.הערעור ידון כערעור אזרחי, ומשכך, חייב בתשלום האגרה והפקדת ערבון להוצאות המשיבים, על פי דין.

ב.יש להעביר העתק החלטה זו לכונס הרשמי במחוז חיפה, על מנת שיודיע תוך 21 יום מהיום, מיהו הנאמן בפשיטת הרגל של משה פרוכטר, ונאמן זה יצורף כמשיב לערעור.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"א, 02 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

י. אלרון, שופט

[אב"ד]