פרוטוקול בתיק פ 8156/06 - פסקדין

עו"ד סמילה:

אני מופיע גם על דעתו של עו"ד בן-נתן ואני אייצג גם את הנאשם 1 לצורך ישיבת היום. 

הנאשם 1:

אני מסכים שעו"ד סמילה ייצג אותי לצורך ישיבת היום. 

גזר דין

1.                   הנאשמים 1 ו-3 הורשעו, על פי הודאתם, בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7(א) ו7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973. הודאה זו באה בעקבות הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום ואשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

ביחס לנאשם 2, נכללה בהסדר הטיעון הסכמה לעניין העונש, ובהתאם לו הנאשם 2 הודה והורשע בביצוע עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 498 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והסתייעות ברכב לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי, 11 חודשי פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וכן 3 חודשי פסילה על תנאי.

2.                   על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש מאי 2006 נשלחה חבילה באמצעות הדואר הממוענת אל הנאשם 1. החבילה הכילה כ-41,601 כדורי סם מסוכן מסוג "אקסטזי" (MDMA) במשקל של כ-8,000 גרם, אשר הוסתרו בתוך מיכל פלסטיק. משטרת ישראל פתחה את החבילה, טרם שהגיעה למענה, והוציאה מתוכה את הכדורים ולאחר מכן הוחזרו לחבילה כדורים במשקל של 500 גרם בלבד.

בתאריך 22/05/06 סמוך לשעה 16:20, הגיע הנאשם 1 לסניף דואר באשדוד  ולקח את החבילה. הוא עלה על מונית ונסע לאשקלון, שם הניח את החבילה ב"נקודת איסוף" ליד עץ סמוך לרחובות ניסים וש"י עגנון. למקום הגיעו הנאשם 2 ואחר, ברכב מסוג GMC, האחר אסף החבילה והניחה ברכב ומשם נסעו לקרית-גת, על מנת למסור את החבילה לנאשם 3. כשהגיעו לקרית-גת, החנה הנאשם 2 את רכבו סמוך לביתו של הנאשם 3 והאחר מסר את החבילה לנאשם 3 אשר לקח את החבילה לביתו.

3.                   הנאשם 1 הורשע בחודש מאי 2007, בבית משפט השלום לנוער, בעבירות החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, גניבה וניסיון לסחר בסמים. מתסקירו עולה כי כיום הוא כבן 20, רווק, אשר לא גויס לצה"ל על רקע מעורבותו בפלילים כנער. הנאשם 1 טרם מעצרו לא גר במקום קבוע ונדד בין כתובות שונות, בין היתר התגורר כחודש בדירה נטושה באשקלון.

במשפחת מוצאו זוג הורים גרושים ושלושה ילדים. אביו מרצה כיום עונש מאסר של 13 שנים בגין תקיפה חמורה של גרושתו (אמו של הנאשם 1). אמו אינה עובדת, היא מתגוררת עם אחותו בת ה-21 ומתקיימת מקצבת המל"ל. אחיו הבכור מרצה אף הוא תקופת מאסר בגין עבירת שוד שביצע.

על פי התסקיר, הנאשם 1 הודה באופן פורמאלי במיוחס לו בכתב האישום, אולם הוא מתקשה בחשיפה מלאה של נסיבות האירוע ונוטה להפחתה וטשטוש מעורבותו ואחריותו לחלקו בעבירה. נטייתו היתה להדגיש את המציאות החיצונית כגורם העיקרי למעורבותו בפלילים.

על פי התרשמות שירות המבחן, לנאשם 1 בעיות רגשיות ותפקודיות, תפיסת עולם שלילית והוא מתקשה בוויסות וריסון דחפים, בשימת גבולות והפנמת ענישה. התנהגותו בביצוע העבירה המיוחסת לו, נבעה בין היתר מחשיפתו למודלים של התנהגות עבריינית במשפחתו הגרעינית. צוין בתסקיר כי הנאשם 1 ביטא מוטיבציה מילולית לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לקויים, אולם שירות המבחן סבר כי טרם בשלו התנאים לשילובו בהליך טיפולי-פיקוחי מחוץ לכותלי הכלא, בין היתר לאור חומרת העבירה ואי לקיחת אחריות מלאה לביצועה, ולא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו.

4.                   לנאשם 3 רישום פלילי קודם בגין עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, עדויות סותרות, עבירות פריצה ועבירות החזקה וסחר בסמים. הרשעתו האחרונה היא משנת 1992. מן התסקיר בעניינו עולה כי הנאשם 3, גבר כבן 59, נשוי ואב לחמישה, עלה ארצה ממרוקו בהיותו בן 8. אחד מבניו מרצה כיום עונש מאסר של 7 שנים בגין עבירות סמים שביצע. לדבריו, סיים שמונה שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. משפחת מוצאו מונה זוג הורים ו-14 ילדים, אשר מתוכם רק לאחד מעורבות בפלילים. הנאשם 3 חלה לפני כ-17 שנים במחלה ממארת ומאז הוא נזקק לטיפול רפואי, אך כיום מחלתו אינה פעילה. לפני כשנה וחצי עבר אירוע מוחי שהביא לקשיים בראיה ובשמיעה. עקב מצבו הבריאותי, הוא אינו עובד מזה ארבע שנים ומתקיים מקצבת המל"ל. שירות המבחן התרשם מאדם בעל יכולת קוגניטיבית תקינה, ורבלי הנוטה להציג את חייו כנורמטיביים, אך קיים פער בין תפיסתו העצמית ובין ניהול חייו במציאות.

בהתייחס לעבירה הנדונה, הנאשם 3 מודה אך לוקח אחריות חלקית בלבד על ביצועה. הוא ציין כי מאז מעצרו של בנו, איימו עליו גורמים פלילים אשר לדבריהם בנו הביא להפללתם בדין. אותם גורמים הם שהציעו לו, לדבריו, לקבל לידיו את חבילת הסם, לשמור עליה למשך מספר ימים ולהעבירה לגורם שלישי, בתמורה להפסקת האיומים עליו. על פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם 3 מטשטש בתיאורו ומצמצם את מעורבותו בעבירה, כמו כן הוא רואה עצמו כקורבן נסיבות החיים אשר לפי תפיסתו הובילו אותו לידי ביצוע העבירה. לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו.

5.                   בטיעוני המאשימה לעונש ציין ב"כ את חומרת העבירה, התחכום שבו פעלו הנאשמים והכמות הגדולה של הסם המעורב. הנאשם 1 קיבל את החבילה בסניף הדואר באשדוד, הוביל אותה במונית והניח אותה במקום מסוים כמי שהפנים קודי פעולה עבריינים ומביא בחשבון את האפשרות שהוא מצוי תחת מעקב. הנאשם 3 המתין לחבילה בפתח ביתו, קיבל אותה והכניסה לביתו. בתחילה טען במשטרה כאילו ישנם גורמים המנסים להפלילו, לאחר מכן ניסה לטעון, על פי המפורט בתסקיר, שפעל כפי שפעל מאחר והיה נתון ללחץ ואיומים שהופעלו עליו. טענות אלה אינן מתיישבות עם התנהגותו בעת קבלת החבילה, כאשר קיבל אותה מיהר לפתוח את החבילה ולאחר הגעת השוטרים השליך את תוכן החבילה לאסלה.

נטען כי על פי התסקירים, יש לשני הנאשמים נסיבות חיים קשות, אולם בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב בעיקר בחומרת העבירה ולדחות לשוליים את השיקולים הנובעים מנסיבותיהם האישיות של הנאשמים. צויין כי שני הנאשמים לקחו אך אחריות חלקית על ביצוע העבירה וכן את היעדר שיתוף הפעולה מצד הנאשם 1 עם גורמי החקירה.

בקשת המאשימה היא כי בית המשפט בענישתו יעביר מסר חד וברור לפיו נסיבות חיים אישיות, קשות ככל שיהיו, אינן יכולות להוות סיבה למעורבות פלילית בסמים ואף לא יהוו נסיבה מקילה לעניין העונש לעושים כן.

6.                   סניגורו של הנאשם 1 טען כי הנאשם 1 בחר בזכות השתיקה הקנויה לו, ובין לבין ציין בפני החוקרים כי תוכן החבילה לא היה ידוע לו. לטענת הסניגור, לא ניתן להחמיר בעונשו על רקע זה. הסניגור ציין את נסיבות חייו הקשות של הנאשם 1, כעולה מן התסקיר ומהדו"ח הסוציאלי בעניינו. לטענתו, הוא לא ידע מה יש בחבילה ולא היתה לו שליטה על הכמות או סוג הסם. הוא לא הסתיר את עצמו, אלא הגיע לסניף הדואר לקחת חבילה והמשיך לדרכו, הוא לא תכנן דבר אלא היווה את החוליה הנמוכה ביותר בשרשרת. הסניגור טען כי חלקו של הנאשם 1 אינו גדול מחלקו של הנאשם 2 בביצוע העבירה ולכן יש לגזור עליהם עונשים דומים. עוד צוין גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי הוא מצוי בתנאי מעצר קשים מזה 19 חודשים. בקשת הסניגור היתה כי בית המשפט יסתפק בגזירת עונשו, בתקופת מעצרו הארוכה של הנאשם 1.