פרוטוקול בתיק עא 4835/07 - פסקדין

בן ארי:

חוזר על טענותיי בערעור ובעיקרי הטיעון. אנו עוסקים בערעור על החלטת הרשמת שדחתה את הבקשה מהטעם המשפטי שהבקשה לא עונה על תקנות סדר הדין. המצאנו פסיקה שזה המקרה שיש לתת צו עיקול זמני.  אני רוצה לעקל כספים שלה בבנק יהב, כספים שלה בבזק וכן כספים שמוחזקים אצל עו"ד סופר, ב"כ הקונים, מהתמורה של המכירה.  אם אצליח בהליך העיקרי, שעניינו 3  סעדים: לבטל את העברת הזכויות. ברגע שמבטלים את הזכויות חצי מכספי המכירה עוברים אליי. סעד השני הוא הצהרתי והסעד השלישי שביקשתי למנות אותי ככונס נכסים על הדירה. ברגע שיינתן צו כזה אשים ידי את הכספים שנמצאים אצל עו"ד סופר.

בלאו-בהרב:

צרפנו נספח ב' לתגובתי, לעיקרי הטעון מטעם המשיבה שהוגש לעליון ושם הוא כתב שהוא לא מחזיק כספים.  אין פה בקשה להטלת עיקול על כספים שאצל סופר. הכספים הם בבנק יהב. הזכות לא הוכחה ולו לכאורה בתביעה עצמה. כפי שעולה מפסה"ד של השופט כהן לא הובאו ראיות לכאורה להברחת מרמה של נכסים.

הרשמת לא דחתה את זה רק מטעמים טכניים, אכן יש אפשרות להטיל עיקול במסגרת פס"ד הצהרתי. גם פסה"ד שמביא חברי הם פס"ד שניתנו בין בני זוג לפי חוק יחסי ממון וזה לא העניין בפנינו. אנו דנים לפי תקנות סדר הדין האזרחי וצריך להיות בין הסעד העיקרי לזמני שייכות. הסעד אינו זהה. כל העיקול עצמו מתבסס על יתרת כספי תמורה.   המערערת עצמה טוענת שהעיקול הפך לבלתי ממשי.

כיצד כספי תמורה אמורים להתקבל במקום עבודתה של המערערת?

פסק-דין

1.      המערערת הגישה תובענה נגד המשיבה לסעד הצהרתי, שעניינו זכויות בנכס מקרקעין. הטענה, בתמצית היא,  שרישום הנכס במרשם המקרקעין אינו משקף את הבעלות הלכה למעשה.  נטען, כי הרישום, כפי שנעשה, נועד, בין השאר, כדי לאפשר התחמקות של המשיבים-הנתבעים באותו הליך מתשלום חובות למערערת.  אין זה ההליך הראשון שבו מתעוררת שאלה זו. בית משפט השלום בחיפה דן בזכויות במטלטלין של המשיבה ובן זוגה, לפי תביעה של המשיבה, והגיע למסקנה כי טענת המשיבה לזכויות מלאות באותם מטלטלין (שנמצאו בתוך אותו נכס שנדון בהליך העיקרי הנ"ל), אינן מבוססות, בלשון המעטה.

2.      במסגרת התובענה לסעד הצהרתי, עתרה המערערת לעיקול זמני לפי סימן א'1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. כב' הרשמת דחתה את הבקשה בשתי החלטות. ביום 24/9/07 היא כתבה כי "הבקשה אינה עומדת בדרישות תקנה 374(א) לתקנות...באשר התובענה איננה תובענה לסכום כסף והעיקול מתבקש על כספים ולא על הנכס הנתבע בתובענה". בהחלטה נוספת מתאריך 25/9/07 כתבה כב' הרשמת: "אינני מוצאת מקום לשנות מהחלטתי, מה גם שמעורבות בכך זכויות צדדים שלישיים, הם המחזיקים, ובמיוחד- רוכשי  הדירה".

3.      אחרי שעיינתי בטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, אני סבור שהערעור בדין יסודו.

4.      כפי שציינה המערערת בעיקרי הערעור, בדרך-כלל לא ניתן צו עיקול זמני  לגבי כספים במסגרת תביעה הצהרתית, אך גם לכלל זה יש יוצאים מן הכלל כאשר המבחן הוא אם משתלב הסעד הזמני עם הסעד העיקרי שבעל הדין מבקש לקבל במשפט גופו, ראו י. זוסמן, סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית, עמ' 578 הערת שוליים 5. בענייננו, היתה בפני כב' הרשמת התובענה לסעד הצהרתי על נספחיה.  לכאורה במסגרת תובענה זו ובהנחה  שהטענות המובאות בה יוכחו, אמנם משתלבים העיקולים הזמניים המבוקשים במסגרת הסעד העיקרי.  לכאורה נראה, שיש הצדקה לעיקולים על מנת שהמערערת לא תהיה בין הצועקים ואינם נענים. השאלה היחידה שעמדה לדיון בשלב המקדמי בפני כב' הרשמת היתה של אפשרות מתן עיקול זמני במסגרת התובענה לסעד הצהרתי.  בשלב הדיון האמור ראוי היה להשיב על השאלה האמורה בחיוב ולהשאיר את כל הסוגיות האחרות לשלב של דיון בבקשה לביטול העיקול או, בהתחשב בתשובות שיתנו המחזיקים, לשלב של תביעה לאישור העיקול.

          בשים לב לשיקולים דלעיל אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטות כב' הרשמת נשוא הערעור. התיק יוחזר אליה לצורך דיון בבקשות העיקול לגופן.

5.      הגם שההליך בפני כב' הרשמת  היה הליך של בקשה במעמד צד אחד בלבד, כנהוג בבקשות לעיקולים זמניים, התייצבה המשיבה לדיון בערעור בפניי ותמכה בהחלטות הרשמת.  בשים לב לכך, שלא היתה הצדקה לעמדה זו, אני מחייב את המשיבה לשלם למערערת את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 (חמשת אלפים) ש"ח + מע"מ, להיום.

ניתן והודע בפומבי היום י"ט באדר ב, תשס"ח (26 במרץ 2008) במעמד הצדדים.  כל אחד מהנוכחים קיבל העתק הפרוטוקול במעמד השימוע.

אלה ר.ל. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: