פרוטוקול בתיק עא 3531/06 - פסקדין

ההרכב:

בזהירות הראויה, לא היה מקום להגיש את הערעור, הן לאור הסכום והן מאחר שפסק הדין ניתן לפי סעיף 79א'. לכאורה, הערעור המוגש בכגון זה, על פניו, מחייב גם כיסוי הוצאות למשיב בערעור. ככל שיש מחלוקת למערערת, אם היא או חברת הביטוח צריכה לשלם את הסכום, לא ברור מדוע לא צורפה חברת הביטוח, ובכל מקרה, ניתן היה לפתור את הנושא בדרך של הגשת תביעה נפרדת.

עו"ד פינגרר:

אבקש לומר משפט אחד, ומשפט מקדים.

המשפט המקדים הוא לאור הערת בית המשפט, מפנה לטעות משפטית בלבד שיש לי לטעון כלפי הפסק, ולכן, גם בזהירות הראויה, הרי שקלתי גם את הערות בית המשפט עוד קודם שהוגש הערעור, הן אכן נראות לי, ואני רק שם אצבעי על טעות חמורה משפטית שגרמה כאן לטעות בפסק הדין, ולכך ביקשתי את המשפט האחד. הייתי מבקש, אם אכן, אשכנע את ההרכב בין אם היתה טעות ובין אם קיימת שאלה לא פשוטה משפטית, שלא ברור שהשופט קמא פסק נכונה על פיה, לא יכביד כב' ההרכב בנושא שהוזהרנו בו בפתיח.

אין מילה משפטית אחת נכונה בשורה האחרונה של הפסק, ונדע שזהו מרכז הפסק. כשבית המשפט אומר: "בתיק שלפני עמד התובע.... עיון בסעיף 32 לחוק חוזה ביטוח מגדיר מהו גורם מתווך... מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים ובין מבטחים הוא סוכן ביטוח". אין לי ספק שכאשר בית המשפט כתב "מתווך" הוא חשב שהוא מוציא את ...

אין בין סוכן ביטוח למבוטחים תיווך רגיל לפי חוק, זולתה חוק חוזה ביטוח.

טעות נוספת, אז הוא אומר: "שלוחתה של הנתבעת", כשהוא חושב שמדובר במתווך סתם ולא בסוכן ביטוח, כהגדרתו החד משמעית בסעיף 32, אזי הוא לא מגיע למסקנה היחידה האפשרית לתחולתם של סעיפים 33 ואילך, על שליחותו של המתווך על סוכן הביטוח.

מפנה לע"א 572/89 עדני נ. סהר, על פי סעיף 33א' קובע שם בית המשפט: "יש חזקת שליחות על כל סוכן ביטוח חזקה לטובת המבטח".

מעולם לא ראינו אותו, לא הזמנו אותו, לא דיברנו איתו. סוכנות הביטוח היא זו שהזמינה אותו.

אני חושב שהערת בית המשפט לכך שהיה צריך לצרף את חברת הביטוח, היא אינה פותרת את השאלה המשפטית אותה הצגתי, ושהשופט טועה בה. אם בסופו של יום זוהי מסקנה פרקטית, זו שאלה אחרת.

לא התווכחתי עם הפן העובדתי, אמרתי שכאשר בית המשפט קמא אומר שסוכנות הביטוח היתה רק גורם "מתווך", והתיווך כאן יכול להיות רק על פי חוק סוכנות ביטוח.

לא היתה פניה לחברת הביטוח, היתה פניה לסוכנות, הסוכנת היתה רק שלוחתה של המבטח של חברת הביטוח.

לאור הערת בית המשפט אני חוזר בי מהערעור ומבקש לראות בסוגיה כסוגיה משפטית, מבחינה זו שכב' בית המשפט לא הוטרד בה, ומבקש שהפקדון יוחזר, ואולי בהסכמת חברי, לא ינתן צו להוצאות.

עו"ד משה:

לנושא ההוצאות, זה לא המקרה לחזור בו מההוצאות. שכר טירחתו של השמאי היה סך הכל 1,200 ש"ח, אנו נגררים בשתי ערכאות וכל מילה מיותרת פה. בסופו של יום, שיעור ההוצאות המשפטיות שמרשי נאלץ לשאת הוא מעל ומעבר לסכום שכר הטירחה שמגיע לו, במקום שאין בסיס משפטי להגשת ערעור. יש לשלם הוצאות.

פסק דין

כפי שהבהרו בתחילת הדיון, לא היה מקום להגיש את הערעור, הן לגופו של ענין והן בהיות פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

משהוגש הערעור, ומשהושמעו אף טענות במהלך הדיון, לא ניתן שלא לחייב בהוצאות לו זכאי המשיב.

אשר על כן אנו מורים על דחיית הערעור ומחייבים את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.