פרוטוקול בתיק בש 7226/07 - פסקדין

ב"כ המשיב:

אני אבקש שההחלטה תינתן במעמד המשיב מאחר ומדובר בהחלטה נוגעת למעצרו.  מפנה את ביהמ"ש לסעיף 16 (2) לחוק המעצרים שם נקבע כי רק אם יש מגבלות של הנאשם עצמו להתייצב לדיון מסיבות רפואיות, ניתן לקיים הדיון בהעדרו. בעניינו אין כל מניעה שהמשיב יתייצב.

לפי כך אני סבור שמדובר בהחזקה במעצר שהיא בלתי חוקית ואני מבקש שבית המשפט יורה על שחרורו לאלתר.

לשאלת בית המשפט, אין לי חלופת מעצר להציע.

ב"כ המבקשת:

השעה כעת 22:15. זהו היום הראשון בו האחריות על העצורים בהיכל בית המשפט הועברה לשב"ס מלווי נגב. אני מציג פסיקה במסגרתה ניתנו החלטות למעצר עד תום ההליכים בהעדרו של המשיב בנסיבות שאינן נסיבות של מניעה רפואית של המשיב להתייצב אלא סיבות טכניות כאלה או אחרות.

החלטה

אי הבאת המשיב לדיון בהיכל משפט.

הועלתה על ידי ב"כ המשיב טענה בדבר אי חוקיות המעצר בשל כך שהמשיב לא נוכח בדיון העוסק בהארכת מעצרו עד לתום ההליכים, וזאת לפי סעיף 16 (2) לחוק המעצרים.

הסעיף הנ"ל מציין חובה לקיים את הדיון בנוכחותו של המשיב אך אינו מפרט מה התוצאה של אי קיום החובה על פי החוק ובין היתר כמובן, אינו מורה כי התוצאה תהיה שחרור לאלתר.

בעניינו הפרת החובה החוקית של קיום הדיון בנוכחותו של המשיב, נובעת מהסיבה של תקלה בתקשורת בין משטרת ישראל לבין שב"ס בתפר של העברת הסמכויות להבאת העצורים והאחריות עליהם בהיכל המשפט, שכן בדיוק היום הועברה האחריות ממשטרת ישראל (לווי  נגב) לרשויות שב"ס, אך כמובן איך בכך כדי לשנות מהעובדה שהופרה החובה החוקית לקיום הדיון בנוכחות המשיב.

אני סבור כי מדובר בשיקול אחד מתוך מכלול השיקולים שבית המשפט שוקל במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים ואין מדובר בשחרור אוטומטי של נאשם שקיימת כנגדו תשתית ראייתית לכאורית ועילת מעצר של מסוכנות וחשש להימלטות מן הדין, כמו בעניינו של המשיב.

לאחר שאיזנתי בין השיקולים השונים ולאחר שבית המשפט המתין וניסה במשך מספר שעות תוך שב"כ המבקשת, ראש לשכת תביעות נגב והאחראי על הלווי של שב"ס בהיכל בית המשפט, מסייעים לאתר היכן עצור המשיב ולפעול להבאתו, כאשר הדיון היה קבוע לשעה 16:00 והשעה כעת 22:25, אני נותן את ההחלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים בהעדרו של המשיב ובנוכחות ב"כ המבקשת וב"כ המשיב.

ההקראה של ההחלטה תבוצע פעם נוספת מחר (20.9.07) בשעה 09:00 במעמד המשיב.

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כנגד המשיב  הוגש ביום 19.8.07 כתב אישום המייחס לו כניס ה לישראל שלא כדין, גניבת רכב וחבלה במזיד ברכב, בכך שבין התאריכים 12.08.07 עד 15.08.07 גנב רכב מסוג יונדאי מחניון הרכבים שבתחנת רכבת "האוניברסיטה" תוך שניפץ את השמשה הקדמית ברכב.

ב"כ המשיב טוען לכך שלא קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירות שמיוחסות למשיב שהן כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב והיזק במזיד לרכב ולכל היותר ניתן לייחס למשיב עבירה של החזקת נכס חשוד (כגנוב), שכן התשתית הראייתית מבוססת על חזקה תכופה בלבד שלושה ימים לאחר שהרכב נגנב. כן טען לעניין העדר סמכות מעצר בינלאומית ביחס למעצרו של שהמשיב בשטחי הרשות הפלשתינית וכן טען לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט.

תשתית ראייתית לכאורית

התשתית הראייתית הלכאורית לכך שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו מבוססת על אמרתו של אחיו של המשיב כי המשיב הוא זה שגנב את הרכב מישראל וכי אחיו עוסק בגניבת רכבים ובנוסף החזקה התכופה לפיה המשיב החזיק ברכב כבר יום אחד לאחר שנגנב וזאת לפי גרסת המשיב, כאשר לפי גרסת אחיו כבר ביום בו נגנב הרכב ככל הנראה (12.8.07.) היה הרכב בחזקת אחיו.

מפנה לאמרתו של האח מותנא מגדבה, מיום 15.8.07 שעה 06:46 עמוד ראשון שורות 2 - 7 ועמוד שני שורות 24, 25.