ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
6372-04,1932-06
19/06/2013
|
בפני השופט:
חנה לפין הראל
|
- נגד - |
התובע:
1. חסאן פרהוד 2. בטוח לאומי-סניף ירושלים
|
הנתבע:
1. ויסאם שוקיר 2. הפניקס הישראלי- חברה לביטוח בע"מ 3. אבנר אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין (משלים)
התובע, מר חסאן פרהוד, יליד 1974 (להלן: "התובע") נפצע בתאונת דרכים ביום 9.5.1998 (להלן: "התאונה").
פציעתו הייתה קשה – סופהּ קטיעת רגלו הימנית של התובע בשנת 2003.
בתאריך 15.1.2007 ניתן פסק דין חלקי לגבי הפיצוי בראש נזק של כאב וסבל, והתובעים 1-2 חוייבו לשלם לתובע סך של 207,854.57 ₪, והוא מהווה חלק מפסק דין זה.
בתאריך 18.10.2012 ניתן פסק דין חלקי, אשר נתן תוקף להסכם פשרה ביחסים שבין התובע 2 – "המוסד לביטוח לאומי" לנתבעים 1 ו – 2 (שוקיר ויסאם והפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ).
(ת.א. 1932/06).
במהלך השנים היו הליכים שונים, אשר רובם ככולם נועדו לאפשר לתובע, עד מתן פסק הדין, החלפת תותבות והכרוך בכך.
ת.א. 6372/04:
כאמור התובע נפגע קשה בתאונה זו, ונקבעה לו נכות בתחום האורטופדי ע"י מומחה בית המשפט בשיעור 50%.
לא נקבעה נכות אחרת בגין התאונה.
הצדדים חלוקים על גובה הפיצוי המגיע לתובע, בעוד התובע סבור, כי הפיצוי המגיע לו הוא עד גובה סמכות בית משפט זה, הנתבעים סבורים, כי די בפיצוי שקיבל התובע והגמלאות אותן הוא מקבל מהמל"ל, ולא זו בלבד, שאין הוא זכאי לעוד פיצוי, אלא עליו להשיב כספים שקיבל.
לתובע נכות בתחום הנוירולוגי, אותה קבע המוסד לביטוח לאומי עוד לפני התאונה. נכות זו היתה מורכבת משני גורמים: מחלת האפליפסיה ממנה סובל התובע מגיל מאד צעיר, ופיגור קל.
בנושא הנכות הנוירולוגית, בעיקר לעניין הפיגור, השתנתה עמדת המל"ל במשך השנים, והיום נכותו על פי המוסד לביטוח לאומי, היא בגין מחלת האפילפסיה בלבד.
בגין ההבדלים והמחלוקת בנושא נכותו של התובע בתחום הנוירולוגי לפני ואחרי התאונה, מונה ע"י בית המשפט ד"ר מחאג'נה, אשר קבע, כי לפני התאונה נכותו של התובע הייתה בשיעור 36% בתחום זה, והיא לא השתנתה גם לאחריה. הנכות מורכבת מ-20% בגין פיגור גבולי – סעיף 91 (1) לתקנות המל"ל; ו-20% בגין מחלת האפילפסיה – סעיף 30 (5) (II) (ב) לתקנות.
בהתאם לת.ע.צ של המל"ל, אשר התקבלה בבית המשפט ביום 28.4.13 לאחר החלטתי מיום 31.3.13, נכויותיו של התובע הם בגין אפליפסיה 50% החל מיום 1.1.04 ו- 55% בגין קטיעת הרגל בתאונה.
הצדדים לא הצליחו להגיע, כאמור לעיל, להסכם, וגם לא קיבלו את הצעת בית המשפט לאחר הגשת תחשיבי הנזק.
המשפט התנהל להוכחת שיעור הפיצוי המגיע לתובע.
מטעם התובע העידו הוא עצמו, אביו – מר מוחמד סלימאן חסן, וכן העידו מר קצין-כלכלן, לעניין קצבת ניידות, המגיעה לתובע לדעתו, מר עדנאן כמאל-אשר ערך את חוות הדעת לעניין השיפוצים והתאמת דיור בבית התובע, ומר שמיץ דוד – לעניין עזרים אורטופדיים, עלותם ויעילותם.
מטעם הנתבעים העיד מר ברלינר, מומחה מטעם הנתבעים לעניין עלות השיפוצים הנדרשים. להתאמת הדיור בביתו של התובע.
מטעם המל"ל העידו מר פאדי סלימאן, העובד באגף נכות כללית, אשר נדרש בין השאר לעניין השינוי בהערכת הפיגור של התובע.