פרבל ואח' נ' ברקוביץ ואח' - פסקדין

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים (להלן – הנתבעים) לעיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968.

2.לטענת הנתבעים, מקומו של הסכסוך נשוא תיק זה להתברר במסגרת מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל. לעמדת הנתבעים, המדובר בסכסוך כספי על בסיס חוזה התקשרות בין מאמן כדורגל לבין מועדון כדורגל, הרשום ופועל כדין ואשר מפעיל את קבוצת הכדורגל במסגרת הליגה של ההתאחדות לכדורגל. לפיכך, לפי סעיף 10 לחוק הספורט, התשמ"ח – 1988 וסעיפים 2ג' ו- 3 לתקנון מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל, הפורום המשמש לבירור סכסוכים כדוגמת הסכסוך דנן הוא מוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

3.התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, הבוררות אינה חלה על תביעות של יחסי עובד ומעביד, בפרט כשהתביעה הינה לזכויות קוגנטיות מכח חוקי המגן וכי מכל מקום התקנון של המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל לא צורף לבקשה.

דיון והכרעה

4.הלכה פסוקה היא כי הסמכות לדון בתביעות שעניינן זכויות מכח חוקי המגן מסורה לבתי הדין לעבודה וזאת חרף הוראות חוק הספורט והתקנונים שהותקנו מכוחו בדבר הליכי בוררות פנימיים בין מאמנים לבין אגודות הספורט למיניהן. בענייננו, יפים הדברים שנקבעו על ידי כב' השופט צור בע"ע 791/05 דורון כץ ואח' נ' רועי ספיר ניתן ביום 4.5.2006 וכדלקמן:

"בחינת תכליתם של דיני העבודה וחקיקת המגן אל מול תכלית חוק הספורט, מוליכים בבירור למסקנה שהמקום הראוי לדון בזכויות עובדים מתחום המשפט המגן הוא בית הדין לעבודה ולא מוסדות השיפוט של אגודות הספורט. מסקנה זו אין בה כדי לגרוע מתפקידם החשוב של מוסדות השיפוט הפנימיים של אגודות הספורט הממשיכים להיות בעלי סמכות בתחומי פעילות רבים שמעבר למשפט העבודה המגן. לא יכול להיות ספק אפוא שב"התמודדות" בין סמכות השיפוט של בתי הדין לעבודה לבין סמכות השיפוט של מוסדות השיפוט הפנימיים של אגודות הספורט, ידו של בית הדין לעבודה על העליונה בכל הקשור לבירור תביעות שמקורם במשפט העבודה המגן. זהו לא רק הדין המצוי על פי בחינת תכלית החקיקה וההלכה הפסוקה, אלא זהו גם הדין הרצוי".

כב' השופט צור הוסיף כי:

"אין חולק על תוקפן המחייב של הוראות החוק והתקנונים שהותקנו מכוחו, אלא שהוראות אלה אינן יכולות לעמוד אל מול זכויות הנתונות לעובד במשפט העבודה המגן כלפי מעסיקו. לא מתקבל על הדעת שזכויות קוגנטיות עליהן לא ניתן להתגבר בהסכמה ואשר לגביהן מסורה סמכות שיפוט ייחודית לבתי הדין לעבודה יתבררו במסגרת של "מוסד לבוררות" פנימי של איגוד ספורט כזה או אחר. לא זו בלבד שמוסד השיפוט הפנימי נועד – מעיקרו ומעצם טיבו – לעסוק בסכסוכים מקצועיים הנוגעים לענף ספורט מסוים, אלא שאנשיו אינם שופטים ואין להם כישורים מקצועיים לדון בזכויות קוגנטיות מתחום משפט העבודה שלא לדבר על כלים דיוניים מתאימים לבירור זכויות אלה".

5.התביעה שלפנינו היא לתשלום זכויות מגן כגון: של פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסית חובה, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים. הנכון הוא, שהתובע עותר גם לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין/עוגמת נפש ואולם, כבר נפסק שאף אם חלק מרכיבי התביעה עשויים להיות ברי בוררות, ישנה הצדקה שלא להעביר עניינים אלה לבוררות כדי למנוע דיון מפוצל בין שתי רשויות שיפוטיות שונות, מצב הפוגם ביעילות הדיון בתביעה. זאת, גם אם רוב רכיבי התביעה הם ברי בוררות. (ראו: ע"ע 73/08 יהלומי מסיקה צינו ובניו נ' עראקי יעל, ניתן ביום 14.9.2009).

מקל וחומר בענייננו, משעה שמרבית רכיבי התביעה הם זכויות קוגנטיות מכח חוקי המגן.

6.אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪ +מע"מ.

7.התובע יגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: